צוות המחקר, מיוניברסיטי קולג’ לונדון (UCL), ביקש מ-32 מתנדבים לקבל החלטות מורכבות. המשתתפים התבקשו להסתכל בשתי תמונות כמעט זהות בשחור ואפור, ולקבוע באיזו מהן יש כתם בהיר יותר. בשלב הבא התבקשו המשתתפים להגדיר עד כמה הם בטוחים בקביעתם, בסולם של אחד עד שש. על אף שהיה קשה למצוא את ההבדלים בין התמונות, החוקרים וידאו כי התנאים יבטיחו שאיש מהמשתתפים לא יתקשה יותר מהאחרים במציאת ההבדל.

מהמחקר עלה כי לנחקרים שהיו בטוחים יותר בתשובתם היו תאים רבים יותר בחלקו הקדמי של המוח, או האונה המצחית. חלק זה של המוח קשור להפרעות מוחיות ומנטליות רבות, בהן אוטיזם. מחקרים קודמים בחנו כיצד אזור זה פועל בעת קבלת החלטות בזמן אמת, אך לא התמקדו בהבדלים בין הנחקרים.

המחקר הנוכחי הוא הראשון שמראה כי קיימים הבדלים בגודל האונה המצחית בין בני אדם שונים, וכי גודל האזור תלוי בדרך קבלת ההחלטות שלהם. החוקרים מקווים כי הרחבת המחקר על ההבדלים הללו עשויה לסייע בטיפול במחלות נפש.

יותר מאלף בני אדם לקחו חלק במחקר בריטי ארצי שקשר בין סוג מסוים של זיכרון, הנקרא "זיכרון עבודה", לבריאות הנפש. זיכרון עבודה כולל את היכולת לזכור חלקי מידע לטווח קצר, ולהשתמש בחלקי המידע האלה בזמן הפעולה. לדוגמה: ייתכן שתיאלצו לשמור בזיכרון את המקום בו ראיתם צורות וצבעים מסוימים, ובו בזמן להשיב על השאלה איך נראו הצורות הללו. או, כמו שאומרת ד"ר עלאווי, "כאילו המוח משרבט משימה על פתק".

מחקרה של עלאווי הראה כי לבני אדם שנוטים להרהר יותר מאחרים יש זיכרון עבודה חלש יותר. בעלי הזיכרון החלש, 10%-15% שיכלו לזכור פרטים מעטים, נטו להיות גם אלה ש"דגרו" יותר מדי על מחשבותיהם.

רק בריאות.