במהלך החצי מאה האחרונה עסקה הפסיכולוגיה בנושא אחד ויחיד – מחלות נפש, וזכתה ללא מעט הצלחות בתחום זה. המחקרים וההתמחות התעסקו בשאלה, כיצד לזהות מחלות נפש ואיך לרפא אותן.

במרוץ לשיפור במצבים מאמללים אצל בני האדם, נדחק הצידה המאמץ ליצור את אותם מצבים ההופכים את החיים לחיים טובים יותר, חיים ששווה לחיותם.

בני האדם אינם מסתפקים יותר בתיקון בעיות וחולשות. בני האדם שואפים לחיים מלאי משמעות.

עד לפני עשור עסקה הפסיכולוגיה בשאלה – איך לעלות את איכות החיים ממינוס חמש למינוס שתיים, וכך להרגיש קצת פחות אומללים.

הפסיכולוגיה החיובית עוסקת בשאלה – איך להביא את חיינו מפלוס שתיים לפלוס שבע. זהו מדע המבקש להבין את הרגשות החיוביים, לבנות חוזקות ומידות טובות ולספק הנחיות למה שאריסטו כינה – "החיים הטובים". לפסיכולוגיה החיובית שלושה יסודות – הראשון הוא חקר הרגשות החיוביים.  השני הוא חקר התכונות החיוביות והמידות הטובות. השלישי הוא חקר המוסדות החיוביים, כגון דמוקרטיה, משפחות חזקות , קהילה ועוד.

מחקרים חדשים בנושא אושר ורגשות חיוביים מראים,  כי אפשר להעלות את רמת האושר ולקיימו ברמה גבוהה לאורך זמן. הפסיכולוגיה החיובית מצביעה על הדרך שנוכל לעשות כדי לחיות ברמה הגבוהה ביותר של טווח האושר האישי שלנו.

פרופ’ מ. סליגמן, "אושר אמיתי"