לפי המחקר, אנשים מבלים כמעט מחצית משעות הערות שלהם במחשבות על דבר אחר ממה שהם לוקחים בו חלק באותו הרגע – נדידת המחשבות הזו גורמת לחוסר אושר.

החוקרים אספו מידע על המחשבות, הרגשות והפעילויות של 2,250 בני אדם שבזמן שעסקו בחיי היומיום שלהם. החוקרים ביקשו מהמשתתפים לדווח בנקודת זמן מסוימת על מה שהם עושים, מידת האושר שלהם, האם הם חושבים על מה שהם עושים באותו רגע או על משהו אחר. .

בממוצע, המשתתפים דיווחו שמחשבותיהם נדדו בכ-47% מהזמן, ולפחות ב-30% מפרק הזמן שבו עשו פעילות מסוימת. יחסי מין היא הפעילות היחידה שבה נדידת המחשבות הייתה נמוכה מ-30%: המחשבות נדדו בממוצע רק בעשרה אחוזים מהזמן.

מהממצאים עלה כי אנשים הם הכי מאושרים בזמן קיום יחסי מין, בעת התעמלות, או בשיחה עם

אחרים.

הנבדקים הכי פחות מאושרים הם היו כשנחו, עבדו, או השתמשו במחשב הביתי. נוסף על כך, נדידת המחשבות היא מנבא למידת האושר של אנשים.

לדברי החוקרים, המידה שבה המחשבות שלנו עוזבות את ההווה ונודדות, מנבאת טוב יותר את רמת האושר שלנו מאשר הפעילות עצמה שאנחנו מבצעים.

רק בריאות.

רק בריאות.

צוות המחקר, מיוניברסיטי קולג’ לונדון (UCL), ביקש מ-32 מתנדבים לקבל החלטות מורכבות. המשתתפים התבקשו להסתכל בשתי תמונות כמעט זהות בשחור ואפור, ולקבוע באיזו מהן יש כתם בהיר יותר. בשלב הבא התבקשו המשתתפים להגדיר עד כמה הם בטוחים בקביעתם, בסולם של אחד עד שש. על אף שהיה קשה למצוא את ההבדלים בין התמונות, החוקרים וידאו כי התנאים יבטיחו שאיש מהמשתתפים לא יתקשה יותר מהאחרים במציאת ההבדל.

מהמחקר עלה כי לנחקרים שהיו בטוחים יותר בתשובתם היו תאים רבים יותר בחלקו הקדמי של המוח, או האונה המצחית. חלק זה של המוח קשור להפרעות מוחיות ומנטליות רבות, בהן אוטיזם. מחקרים קודמים בחנו כיצד אזור זה פועל בעת קבלת החלטות בזמן אמת, אך לא התמקדו בהבדלים בין הנחקרים.

המחקר הנוכחי הוא הראשון שמראה כי קיימים הבדלים בגודל האונה המצחית בין בני אדם שונים, וכי גודל האזור תלוי בדרך קבלת ההחלטות שלהם. החוקרים מקווים כי הרחבת המחקר על ההבדלים הללו עשויה לסייע בטיפול במחלות נפש.

יותר מאלף בני אדם לקחו חלק במחקר בריטי ארצי שקשר בין סוג מסוים של זיכרון, הנקרא "זיכרון עבודה", לבריאות הנפש. זיכרון עבודה כולל את היכולת לזכור חלקי מידע לטווח קצר, ולהשתמש בחלקי המידע האלה בזמן הפעולה. לדוגמה: ייתכן שתיאלצו לשמור בזיכרון את המקום בו ראיתם צורות וצבעים מסוימים, ובו בזמן להשיב על השאלה איך נראו הצורות הללו. או, כמו שאומרת ד"ר עלאווי, "כאילו המוח משרבט משימה על פתק".

מחקרה של עלאווי הראה כי לבני אדם שנוטים להרהר יותר מאחרים יש זיכרון עבודה חלש יותר. בעלי הזיכרון החלש, 10%-15% שיכלו לזכור פרטים מעטים, נטו להיות גם אלה ש"דגרו" יותר מדי על מחשבותיהם.

רק בריאות.