עיצוב חנות בגדים בודגה

פורסם על ידי: sagive | קטגוריה: חנויות | בתאריך: 24-02-2013

0

עיצוב חנות בגדים בודגה 24.02.2013

עיצוב חנות הבגדים הישראלית בודגה במראה רחב ידיים ומזמין (מקור)

עיצוב בית קפה לדוגמה

פורסם על ידי: sagive | קטגוריה: בתי קפה | בתאריך: 24-02-2013

0

עיצוב בית קפה לדוגמה 24.02.2013

עיצוב בית קפה מקורי במראה חניה, מי מחנה לצד קפה?! אולי אתם היום?

עיצוב חדר רחצה

פורסם על ידי: sagive | קטגוריה: חדרי רחצה | בתאריך: 24-02-2013

0

עיצוב חדר רחצה לדוגמה 24.02.2013

עיצוב חדר רחצה יחודי בגווני וורוד, אפור בסגנון אסיאתי מקורי (מקור)

עיצוב פינת אוכל לדוגמה

פורסם על ידי: sagive | קטגוריה: פינת אוכל | בתאריך: 24-02-2013

0

עיצוב פינת אוכל לדוגמה 24.02.2013

עיצוב פינת אוכל לדוגמה על רקע עץ כהה עם תאורה רכה ומזמינה (מקור)

עיצוב חדר שינה לדוגמה

פורסם על ידי: interior-design | קטגוריה: חדרי שינה | בתאריך: 24-02-2013

0

עיצוב חדר שינה 24.2.2012

עיצוב חדר שינה לדוגמה בגווני חום, אופוויט וקרם. צבעים מרגיעים ומשפחתיים (מקור).

אוזני המן לפורים – פברואר 2013

פורסם על ידי: mediumwell | קטגוריה: כללי | בתאריך: 23-02-2013

0

הרבה זמן לא כתבתי, בין היתר כי לא אפיתי המון דברים מורכבים וחדשים (למעט עוגת מוס פיסטוק אחת, שתתואר בהרחבה בפוסט נפרד). היו, כמובן, גם סיבות נוספות, כמו כתיבת תזה ובחינה עליה. אז כן, נכון לכרגע עדיין אין אישור רשמי אבל הוא בדרך: תואר שני – צ'ק. בוודאי תשמחו לדעת שיש לי החלטות לגבי הדוקטורט, ולמעשה, מחר אני כבר דוקטורנטית. פרוייקט המאסטר שלי התפתח לכאלה כיוונים חדשים ומעניינים שלא יכולתי לנטוש אותו סתם ככה. אז אני נשארת עם החברים ועם הפרוייקט האהוב, שאני מקווה שלא יתחיל לאכזב, וזהו. 4.5 שנים של מחקר נפתחות השבוע.

אבל, לפני זה יש חג. ולכבוד החג, מתחברים למקורות באימפריה האוסטרו-הונגרית ומכינים אוזני המן. החלטתי להכין כאלה קלאסיים ולא מתחכמים. אוזני המן במילוי פרג. אוזני המן זה די הרבה עבודה, אבל היי, מדובר בעוגיות חמאה עם הרבה התעסקות של האצבעות – נשמע בדיוק בשבילי. המילוי והבצק מבוססים על מתכונים של אמא שלי ושל הספר האלמותי עוגות לכל עת, כמובן, עם התאמות שלי.

* חשוב * כל ההכנה לוקחת משהו כמו שעתיים-שלוש. מכינים את המילוי, מכינים את הבצק, מחכים, ורק אז מכינים עוגיות ואופים. אם אין לכם 3 שעות כאלה, אפשר להכין את המילוי ערב קודם. או שתכינו משהו אחר.

אוזני המן במילוי פרג – 45-50 עוגיות קטנות או 20-30 בינוניות

מתחילים בהכנה של המילוי כי הוא צריך להתקרר שעה-שעתיים לפני שאפשר לעבוד איתו:

ממיסים בסיר קטן –
רבע כוס מים
שליש כוס סוכר
כף דבש או סילאן

אחרי שהסוכר נמס מוסיפים כוס פרג טחון (110 גרם), רצוי טחון טרי, וממשיכים לבשל על אש קטנה דקה-שתיים, תוך בחישה. מסירים מהאש ומוסיפים 2 כפות מיץ לימון, 2 כפות תמצית וניל (אני השתמשתי באחת שאני הכנתי) ואם רוצים אז גם 2-3 כפות צימוקים או חמוציות. אני לא מתה על צימוקים אז השתמשתי בחמוציות. זה לא חובה, בכל מקרה. יוצא מילוי חמוץ-מתוק עדין, ואם אתם אוהבים פרג אז תדעו שהוא מאוד מאוד טעים ושאפשר פשוט לאכול אותו בכפית. תשתדלו לא לסיים הכל, לשים אותו בצד ולתת לו להתקרר.

בזמן ההתקררות מכינים בצק חמאה פריך:

כוס ורבע קמח
כף סוכר
חלמון אחד
80 גרם חמאה קרה חתוכה לקוביות
2 כפות מיץ לימון
3 כפות חלב
קורט מלח

מערבבים הכל בידיים, מכינים כדור, עוטפים בניילון, שמים במקרר בערך לשעה והולכים לעשות משהו חשוב.

בשלב הזה מנקים משטח עבודה, נגיד, השיש במטבח שלכם, ואז אחרי שהוא מתייבש קצת מקמחים אותו. לוקחים בערך שליש מכדור הבצק ומתחילים לרדד במערוך, הכי דק שאתם יכולים בלי שהבצק יקרע. זה יוצא בערך 2-3 מ"מ. לוקחים כוס, צנצנת, חותכן עוגיות או כל דבר עגול אחר עם שפה דקה וקשיחה. אני השתמשתי הפעם בצנצנת עם פתח בקוטר כ-4 ס"מ כי רציתי עוגיות יחסית קטנות. חותכים עיגולים ושמים אותם בצלחת בצד. את יתר הבצק אוספים, מרדדים שוב, ושוב קורצים עיגולים. ככה עד שנגמר הבצק. יכול להיות שיהיה צורך לקמח שוב. לוקחים עוד שליש מהבצק ועושים הכל שוב. ככה גם עם השליש האחרון. אני קיבלתי בערך 45 עיגולים כאלה. אם נאשר לכם קצת עודף בצק תשמרו אותו בינתיים כי אפשר להשתמש בו לסתימת חורים.
מחממים תנור או טוסטר אובן ל-170 מעלות, מרפדים תבנית בנייר אפיה ומתחילים למלא את האוזניים. לעיגולים בגודל של 3.5-4 ס"מ צריך בערך חצי כפית מילוי. שמים את המילוי באמצע ואז צובטים את הבצק מעל איפה שנמצא המילוי, ככה שנוצר חרוט – למעלה יש קצה מחודד ולמטה חצי עיגול. עושים אותו דבר בחצי העיגול שנשאר כדי ליצור פינות נוספות. המילוי נשאר בולט באמצע. לא נורא אם הוא קצת גולש. אם הוא ממש גולש אז תוציאו קצת.
אפשר לשים בתבנית כשצד עם המילוי פונה למטה ואז מתקבלות עוגיות משולשות שלא ממש רואים בהן את המילוי או לאפות כשהמילוי פונה למעלה. אם יש יחסית הרבה מילוי אז עדיף לאפות כשהוא פונה למעלה אחרת הוא ימרח מלמטה. הבצק הזה לא נדבק והעוגיות לא תופחות אז אפשר לשים אותן די קרוב בתבנית. פשוט תסדרו ככה שהן לא נוגעות אחת בשניה, זה מספיק.

אופים ב-170 כ-15 דקות או עד שהעוגיות מזהיבות (זמן האפייה קצת משתנה לפני גודל העוגיות ועובי הבצק). בכל מקרה, מתקבלות עוגיות די אווריריות וקלות, לא מאוד מתוקות, אבל טעימות מאוד. חג שמח!

 

הפעם אין תמונות בכלל כי לא טיפלתי בהגדלת הזיכרון. אני אעשה את זה, מבטיחה!

 

נשף מסיכות

פורסם על ידי: דוכסית | קטגוריה: אירועים מיוחדים, חגים, כללי | בתאריך: 22-02-2013

0

פורים עוד שנייה כבר כאן, אבל חגיגות פורים התחילו כבר מראש החודש…

כל שנה אותה דילמה, למה אתחפש השנה?

הפעם, רציתי להיות דוכסית אמיתית.

כזאת שלובשת שמלה נפוחה מימיי לואי ה – 14, שיערה עשוי כהלכה, והיא מאובזרת במיטב האקססוריז מאותה התקופה.

נשמע פשוט, איפה הבעיה? הרצון היה קיים כבר מהיום הראשון שפתחתי את הבלוג…

רק שמחשבות לחוד ומעשים לחוד.

בזמן ש "חרשתי" למבחני הסמסטר, כל העולם ואשתו חיסלו בהמוניהם את כל מחסני התחפושות באשר הם…

וכך, נותרתי באיחור מאוד לא אופנתי, עם דד-ליין של יומיים וחצי, מוצאת את עצמי תרה ברחובות הבירה אחר תחפושת נחשקת, ללא הצלחה.

למדתי את הלקח. לשנה הבאה אתחיל לחפש מיד אחרי פורים השנה…

ובהזדמנות זו, אני פונה ללב שלכן:

אם נתקלתן בשמלה שעשויה להתאים לי, אנא שתפו אותי במידע יקר זה.

סוף פסוק.

עד כה עסקינן בתחפושת רק עבור המסיבה,

עבור המשתה והשמחה שהתקיימו בביתי ביום ראשון הקרוב,

(יש יתרונות לגור בהרי יהודה… את חוגגת פעמיים :) )

יש לי כבר תחפושת, ועל כך אדון בפוסט שאכתוב בפורים. (יש למה לחכות…)

אז הנה שיעור חשוב שלמדתי מהחג הזה,

ומעשה שהיה, כך היה:

אמש, מיד עם צאת הצום,

חבורת הא"ש שלי (קיצור לשמות אחיותיי: הודיה, אורטל, שרה)

החלה בהכנות לקראת נשף פורים ססגוני במיוחד שהתקיים בבית הספר לריקוד שלהן.

אומרים שתמונה אחת שווה אלף מילים.

ובכל זאת, אני חייבת לתאר לכן את הקלילות, המתיקות, וההתארגנות הזריזה שלהן.

נכון שכל תכולת הארון מצאה עצמה מחוצה לו, אבל למה להיות קטנוניים?

חיש קל בחרו שמלה.

מסיכה (שקנו בדרך למסיבה… שרה, את אלופה!)

ונעליים – לגמרי מה שהיה…

בחינניות ובמקצועיות צבעו את פניהן בצבעים שונים, משחו לק בציפורניהן, ובקפידה סידרו את שיערן.

הן היו שלישייה, ורצו להגיע לנשף בזוגות.

זוגות תמיד באים בשניים, אבל עבורן זו לא הייתה בעיה.

מיד צירפו עוד חברה, וכך. יצרו רביעייה מוצלחת במיוחד המורכבת מגבר ואישה (פעמיים)

וכך, זוגות – זוגות הן נכנסו לתיבה, סליחה, למסיבה.

הן נהנו עד מאוד, ורקדו עד חצות הליל, חזרו הביתה עייפות אך מרוצות.

ואני הבטתי בהן…

נפעמת מרוח הנעורים, מהשמחה שבדברים הקטנים.

ושאלתי את עצמי,

האם אני "חייבת" את כל אותם אינסטרומנטים כדי להיות מאושרת?

האם צריך בכלל משהו ממשי כדי לשמוח?

מהי שמחה אמיתית?

הרבה שאלות… תהיות…

 אבל פורים עוד שנייה פה, אז אני מורחת חיוך מאולץ על פניי (מתוך שלא לשמה, בא לשמה)

ואיך שלא יהיה…

ההתלהבות של חבורת הא"ש, לגמרי מדבקת!

והמתיקות שבהן, ממתיקה גם אותי… :)

אוהבת אתכם הכי בעולם,

דוכסית.

שבוע האופנה בלונדון, פברואר 2013

פורסם על ידי: דוכסית | קטגוריה: אופנה, כללי | בתאריך: 19-02-2013

0

היום הסתיים שבוע האופנה בלונדון.

(נכון, גם בניו יורק. אבל היי, לונדון זאת העיר הזרה האהובה עלי בעולם. בדו קרב, היא ניצחה את ניו יורק)

וזה בדיוק הזמן לדבר על מה שהיה שם, או ליתר דיוק, על מה שלא היה שם.

אני לא יודעת מה איתכן, אבל אני מצפה משבוע אופנה להציג את הטרנדים לעונה הבאה שתבוא עלינו לטובה, לעשות קצת "טיזינג", והרבה פאן. במקסימום.

זה באמת התחיל כך:

התצוגה נפתחה עם מופע (מרהיב, יש לומר) של הבלט המלכותי בלונדון.

מיד לאחר מכן, פאם הוג, מעצבת אופנה פרובוקטיבית ביותר, שיגרה למסלול דוגמניות החובשות כובעים, נועלות מגפיים, ולובשות? נאדה.

עירומות כביום היוולדן.

דיברו על זה יותר מידיי. נכון. אבל אני חייבת משפט אחד:

ברגעים אלו ממש, אמא של הוד-מעלתה, אליזבט השנייה, מתהפכת בקברה… והעולם שותק.

נגמרו הבגדים בעולם?

אופס, הבטחתי משפט אחד. נעבור הלאה. נקסט.

בהמשך, היו כמה מעצבים שהפתיעו, מי לטובה, ומי קצת פחות…

הנה דוגמא טובה לאחד שלא חסך בבדים, אהוב על בית המלוכה הבריטי, וגם עלי, כמובן.

מתיו ווילאמסון שמו, ובטח אתן זוכרות אותו מהקולקציה הנדירה שהוא עיצב ל M@H, עבור נשים כמונו, שידן אינה נגישה לאוצר הבריטי.

אז ככה:

הוא הפתיע בתצוגה ססגונית ויפיפייה!

היו שם צבעים חמים, בדים רכים ומפנקים, טקסטורות מעניינות ושילובים משמחי לבבות :)

היה לי ממש קשה לבחור רק לקט מצומצם מתוך ההיצע הגדול.

השתדלתי, והנה הנבחרת שלי:

(תמונה שהעליתי בפייסבוק)

http://www.facebook.com/dukasit?ref=hl

דוכסית.

ארבעים אלף דולר

פורסם על ידי: דוכסית | קטגוריה: אופנה, כללי | בתאריך: 14-02-2013

0

ארבעים אלף דולר.

זה הסכום המשוער ששילמה קארי בראדשו (הדמות המיתולוגית מ "סקס והעיר הגדולה") עבור האהבה הכי גדולה שלה.

אהבה שתלויה במעצבי על, בחנויות אופנה, בבוטיקים קטנים ומטריפים בעיר הגדולה.

אהבה שגורמת לכל אישה להיראות גבוהה יותר, יפה, נחשקת, בקיצור, הכי נשית שאפשר.

קארי הפכה לאייקון אופנה בזכות בחירותיה השנויות במחלוקת, היא העיזה קצת אחרת…

ברשותכן, על הבגדים שלה אדבר בפעם אחרת.

היום אני רוצה להתחיל מכפות הרגליים שלה, יותר נכון, מהיופי הזה שמונח עליהן בסטייל.

אז ככה: נכון שלכל אישה – יש את ה "פטיש" שלה, אבל תודו, שאין כמו נעליים מדהימות כדי לשדרג כל הופעה…

וכך קרה לי, שמצאתי את עצמי בצהרי יום שישי חמים ונעים, יוצאת יחד עם חברתי האהובה, לנשום אוויר הרים צלול, ברחבי הבירה.

לא מתוך מטרה. לגמרי שוטטות לשמה…

 ואז זה קרה.

הם עמדו בגאווה בחלון הראווה, הביטו אלי, כאילו אומרים:

"מעצב העל "וינס קמוטו" פיסל אותנו במיוחד עבורך".

אנחנו מחכים רק לך.

היו כאן הרבה בנות לפנייך שהתאהבו בנו (איך אפשר שלא?)

אבל להן זה פשוט לא התאים. אנחנו זקוקים לרגליים ארוכות שיישאו אותנו בגאווה. רוצים לפאר כפות רגליים בנוחות ובאהבה.

נכנסתי, מדדתי, "עשיתי" סיבוב…

המוכר לא היה צריך לשכנע אותי במאומה. המגפיים האלה פשוט מכרו את עצמם בשבילי.

כשהראש לא פועל והלב כמעט לא פועם, אז הרגליים מדברות בעד עצמן…

וככה, בלי שתכננתי מראש, זוג מגפיים הורסים, "העיפו" לי את השכל לרגליים (תרתי משמע!)

כמו ילדה קטנה שקונים לה את הזוג הראשון.

אני ישנה איתם. (טוב, לידם…) מריחה אותם, מלטפת אותם (לא בקטע כזה, לגמרי בשביל להרגיש את העור המשובח ממנו עשויים)

טוב, הבנתן את הפואנטה: "מגפיים נועלים באהבה, או לא נועלים בכלל".

יום אהבה קסום :)

דוכסית

העם דורש צדק אופנתי

פורסם על ידי: דוכסית | קטגוריה: כללי | בתאריך: 07-02-2013

0

קבלתי פניות רבות ("בקטע טוב") על כך שהבלוג שלי, איך לומר את זה בעדינות? לא הכי אופנתי…

ואני אסביר:  אני מוצאת את עצמי כותבת הרבה פעמים על דברים שכל קשר בינם לבין אופנה, מקרי בהחלט, אם בכלל…

ולאור העובדה שהחלטתי לקרוא לבלוג שלי "בלוג אופנה", ולא בלוג "החיים הטובים" / "החיים שמאחורי הקלעים" (אחלה שם, אגב, לא?) אז ראוי שאתן לאופנה את הבמה הראויה לה.

ואם ה "אופנה" דורשת ממני לכתוב עליה באופן בלעדי, מי אני שאשבור לה את המילה?

לכן, אני שמחה לבשר לכן כי החלטתי שמעתה ואילך הבלוג שלי יעסוק בעיצוב, אופנה, סטיילינג, נו… אתן יודעות, כל מה שמצופה מבלוג אופנה וקצת יותר… (מה לעשות, חייבת קצת יִידִישְׁקַיְיט)

בגדול, אתן לכן את כל הטיפים להיות:

"אמניות לבוש מהממות שעושות את זה מתוך אהבה עצמית ואהבת הבורא".

במסגרת היותי בוגרת בית הספר לעיצוב אופנה "שנקר".

עוד לא קראתן את הפוסט שלי על המודרניזציה המשלבת תורה ומצוות?

הנה הקישור:

http://dukasit.israel-blog.co.il/?p=36

וכך, בכוחות משותפים, נצלול יחד לרבדים הכי פחות "עמוקים" של החיים.

(כאילו, מה? איך אפשר להגדיר "צלילה שטחית"… :) )

אבל בינינו, אני יודעת שלא אצליח לשרוד את כל הקונספט הנחשק הזה, בלי קצת יכולת-לחשוב-בקול-רם-על-הדברים-שיושבים-לי-על-הלב, ולכן החלטתי שבדיוק לשם כך, אחשוף בפניכן מפעם לפעם טורים אישיים מתוך היומן האישי שלי.

ביומן אני כותבת בנימה אישית על הדברים שאני רוצה, אבל לא באמת צריכה (קונפליקט קיומי אמיתי). על זוגיות, על אהבה, (מי האידיוט שביקש לאחד ביניהם לנצח נצחים? כולם פה מאוהבים עד מאה ועשרים?) על קשיים, ועל זה שקצת שמח פה לפעמים. על הצלחות, כישלונות ועל הפסיעות הקטנות בשבילים המתפתלים של החיים…

בקיצור, טיפול פסיכולוגי קבל עם ועדה מבלי לשלם אגורה.

הטור האישי יפורסם תחת השם המתבקש " דף מיומנה של סטודנטית", במסגרת היותי סטודנטית שנה שלישית לפסיכולוגיה ומשאבי אנוש.

כשאסיים את הראשון, בטח יהיה תואר שני (נסתרות דרכי האל, אין לי מושג מה הוא מתכנן עבורי לפרק זה של חיי, ובכלל…)  ומי יודע, אולי יום אחד אהיה דוקטור ל… (תודו, הומור עצמי זו תכונה הכי יפה שיש…)

ובנימה בהירה זו, "העם הנשי" אמר את דברו.

הערת אגב,

השם הפרטי שלי הוא – אפרת, (נעים מאוד, כבר אמרתי…)

את הטורים האישיים שאעלה לבלוג, אחתום בשמי הפרטי, או רק באות א' (אלף!), אפשר גם – "אני",

או פשוט אחתום בנשיקה. זה תמיד טוב לסיים דברים באהבה…

לעומת זאת, בפוסטים האופנתיים אתהדר בתואר המלכותי "דוכסית".

כזאת אני, "פשוטת עם" ועם זאת, בת מלך אצילית.

בעלת רצינות תהומית, אבל גם יודעת להשתטות ולהתבדח (חכו, אני עוד אפתיע אפילו את עצמי..)

משקיעה בחיצוניות, ומתמסרת לפנימיות.

מלאה בקונפליקטים ושואפת לשלמות.

מחפשת את האמת, ולעיתים, ביוהרה קצת חוטאת…

תכלס', בשביל ילדה בת עשרים וארבע, אני מסתדרת בינתיים לא רע,

אהה??