שוק התעשייה מתבסס ברובו על תורת השינוע, כלומר היכולת להשנע ולהזיז מטענים ממקום למקום. קחו לדוגמא הובלת מכולות ממקום למקום. אין ספק כי מכולות שנישאות על גבי אניות ומגיעות ליעדן באחד מנמלי הארץ, לבסוף מוצאת עצמה מורמת על משאית ונשלחת לייעודה האמיתי בין אם זה מפעל או אזור תפעולי כזה ואחר. עצם העובדה שמכולה צריכה לעבור שלב של הרמה מסוייימת, קודם כל מגביל אותה ותולה תקוות גדולות במנופים.

כמו כן ישנם סוגיים שונים של מנופים:
1.מנופי עגורן – נמצאים בנמלים בדרך כלל ומשרתים את הפעולה של העמסה ופריקה של אוניות סחר גדולות.

2.מנופי צריח – אותם מנופים שנמצאים באתרי בנייה ונישאים לגבהים עצומים לפעמים של גורדי שחקים. מנופים אלו הם מודולרייים וניתן לפרק ולהרכיב אותם על פי הגובה הנדרש תוך כדי שהם מסוגלים לשאת לגבהים רמים משקלים כבדים של לבנות וקורות ברזל.
3.מנופים טלסקופיים – אלו מנופים שנישאים לגובה רב ולרוב נמצאים על משאיות ענק. כאלו שמשמשות בצבא לנשיאת משגרים גדולים של רקטות. באמצעות מנופים אלו ניתן להקים מנופי צריח באתרי בניין.
4.מנופים מפרקיים מתקפלים  – אלו מנופים שנמצאים על פלטפורממה של משאיות. מנופים כאלו ניתן למצוא בציי חברות של שירותי הובלה והובלות מנוף.
5.מנופיים להרמה – מנופיים אלו לרוב נכללים במשפחה הכוללת של מנופים איתם לאו דווקא משנעים ציוד אלא אנשים. מנופיים כאלו ניתן למצוא בחברות עבודה בגובה.

אין ספק כי כיום אנו מוצאים מגוון רחב של מנופים בכל המגזר התעשייתי בפרט. אין ספק כי בכוחם של המנופים להניע את גלגלי התעשייה היישראלית קדימה ולדאוג לתפוקה וזרימה של תעשייה פורחת. במצד כזה לא ברור מדוע יותר ויותר אנשים לא בוחרים במקצוע של מנופאי.