השוואת מערכות דיני האתיקה של עורכי דין בעולם ובישראל/

מאת נועם קוריס, מייסד משרד נ. קוריס עורכי דין

הסקירה הקצרה של זכויות עורכי הדין בישראל, חודרת במהרה למעמקי חברה ושלטון, עת הזכות לייצוג ולהגנת האדם מפני הרשויות השונות, והקשר האזרחי מול מערכת השלטון, הם העומדים האמיתיים, על לשון המאזניים.

המאמר, בתקופת טרום בחירות, עת פרקליטו של ראש הממשלה המכהן, נחקר תחת אזהרה, יחבר את הקורא אל דקויות הקשר שבין אדם ומדינה, באור דמותו של עורך הדין, במדינת ישראל.

מטרותיה של לשכת עורכי הדין, אשר פורסמו ביום 06.11.2002 מצהירות על הקמת לשכת עורכי הדין עצמה, כנרתמת לאגד ולהגן על מקצוע עריכת הדין "הזרוע השלישית של עשיית דין וצדק", לצד הרשות המחוקקת והרשות השופטת, לאמור:

"הכרה בחשיבותו של מקצוע עריכת הדין במדינה דמוקרטית קולטת עליה, הבונה תשתיות משפטיות, שבה נדרש מעורך הדין לייצג ולהפעיל את מערכת ההגנה על זכויות האזרח מול הרשויות ולהשמיע דעתו בנושאים בעלי רקע ציבורי. הכרה שמצאה ביטוייה בדברי שר המשפטים דאז פנחס רוזן כאשר כינה את מקצוע עריכת הדין "הזרוע השלישית של עשיית דין וצדק" לצד הרשות המחוקקת והרשות השופטת".

 אכן, נקבע, כי עורך הדין, במקרים מסויימים, זכאי ל’יחס מועדף’, בשעה בה הוא  מייצג אדם ופועל מטעמו בפני המדינה, אולי כמקבילה מסויימת לחסינות עובדי הציבור עצמם מחד, והכפפתם לדין משמעתי במקרים אחרים מאידך:

בספרו של פרופ’ יצחק זמיר: "הסמכות המינהלית", כרך א’, עמ’ 497-498, נאמר בנושא:

"… כפוף עובד הציבור למערכת של כללי אתיקה מיוחדים לעובדי ציבור. יש בהם כללים שאין להם תוקף משפטי, אלא רק משקל מוסרי. באופן כללי ניתן לומר כי על עובד הציבור מוטלת חובה אתית, הנגזרת ממעמדו כנאמן הציבור, לשרת את הציבור במסירות, ביעילות, בהגינות ובאדיבות. אולם קשה להגדיר חובה זאת, ולפיכך גם קשה לקבוע מתי עובד ציבור חוצה את הגבול, באופן שיש בו הפרה של חובת האתיקה. האתיקה היא תרבות. האתיקה המקובלת על המינהל הציבורי בחברה מסוימת משקפת את תרבות המינהל הנוהגת באותה חברה אותו זמן. רמת האתיקה נקבעת, הלכה למעשה, לפי רמת הציפיות מן המינהל הציבורי מצד אחד, ולפי מהות התגובות על-ידי הציבור הרחב מצד שני".

זכויות עורך הדין בעת ייצוג לקוחו, עולות גם בקנה אחד עם הוראות הרשות המבצעת, וגורמי האכיפה במדינת ישראל, אלו הוקירו את ההגנה על זכויות האזרח במדינה דמוקרטית באמצעות עורכי הדין, על ידי הקניית מעמד מעין שיפוטי ליועץ המשפטי לממשלה, טרם יואשם עורך דין בפלילים, על מעשה שעשה בעת מילוי תפקידו.

הנחיה 4.1004 בהנחיות היועץ המשפטי לממשלה ובהתאמה פקודה 14.01.13 בפקודות המטה הארצי (המטא"ר), באות להגן על הציבור, באמצעות ריסון גורמי האכיפה נגד עורכי דין המייצגים מרשם.

ההנחיה והפקודה מלמדות, כי רק לאחר שיופעל שיקול דעתו של היועץ המשפטי לממשלה, תהא רשאית המשטרה ו/או הפרקליטות הפלילית, להגיש כתב אישום כנגד עורך דין, על שבעת שייצג לקוח, או פעל מטעמו, נחשף להאשמת מצד המדינה, בעבירות מסוג העלבת עובד ציבור, הפרעה לשוטר, הדחה בחקירה ועוד.

ברור לכל אדם בישראל, שיבקש לקבל ייצוג מול מוסדות ורשויות המדינה, כי טובתו תושג עת עורך הדין מטעמו, אינו חשוף לכל חשש ומורא בניהול מו"מ, חקירה או בכל הליך משפטי או מעיין משפטי, עבור הלקוח, ככל שאלו נעשים על ידי עורך הדין בהתאם לכללי האתיקה המשמעתית ובהתאם לדין.

לשכת עורכי הדין, היא האוכפת מאז שנת 1961, את דרך הארץ, מידת הכבוד, ומידת העזרה לבתי המשפט, בה נדרשים חבריה, עורכי הדין במדינת ישראל, לפעול.

נציבות שירות המדינה, מאפשרת גם היא מחד את השמירה על כללי המשמעת והאתיקה של עובדי המדינה ומאידך את חסינותם מפני אישומי סרק פליליים, בהיחשפותם במסגרת תפקידים, לתלונות הציבור הרחב.

אומנם, זכויות עורכי הדין, כפי המתבטאת בהנחיות אינן חסינות מוחלטת, אך הקניית זכות השימוע, תוך הגנה על עורך הדין מפני שרירות גורמי האכיפה איתם הוא מתמודד בעבור לקוחותיו, מאזנת ולו במעט את מעמדו של האדם והאזרח בישראל.

בציטוט מן המקורות, עמד על כך כבוד השופט ד"ר מודריק בפסק דין שניתן בעפא080426/05 לאמור:

"כי התורה אמרה ‘שמוע בין אחיכם הוא הפסוק בספר דברים, א, טז:ב ‘ואצווה את שופטיכם בעת ההיא לאמר:ו שמוע בין אחיכם, ושפטתם צדק, בין איש לבין אחיו ובין גרו’ (בג"צ 4112/90 האגודה לזכויות האזרח בישראל נ’ אלוף פיקוד הדרום, פ"ד מד (4) 626, 637)."

האם בהגנה זו על יד ימינו של האזרח, מגן אמונו המייצגו דרך קבע בפני מוסדות המדינה יש די ? קשה לומר, אך ניכרת ההכרה בצורך ליצור איזון בין הרשויות על ידי ניתוק ניהול המקצוע מהממסד השלטוני, כאשר עורכי הדין ינהלו את ענייני המקצוע ואילו הבקרה והפיקוח יוטלו על היועץ המשפטי לממשלה (פרקליט המדינה), ועל שר המשפטים, הכל כמובן לפי העניין, וכאשר לשכת עורכי הדין כפופה לביקורת מבקר המדינה.  

המצב ההשוואתי בעולם, עידן הגלובליזציה כאשר נתונים השוואתיים מהעולם מלמדים גם הם, כי במדינות הדמוקרטיות מוכרת ההבנה והצורך בהגנה על עורכי הדין שזור במוסדות השלטון ובמנגנוני השלטון.

1. בלגיה

פרקליטים בשירות הציבורי הנחשדים בעבירות משמעת נתונים לשיפוט משמעתי ואפשר להטיל עליהם סנקציות, כגון אזהרה, נזיפה, השעיה עד לפרק זמן של שנה ושלילת רשיון לתקופה מוגבלת.

סנקציות אלו יוטלו גם כאשר הפרקליטים התרשלו בתפקידם ופגעו במערכת הצדק וכאשר הם הפרו את חובת הסודיות.

אם  הסנקציה המתבקשת לפי החשדות היא קלה (אזהרה או נזיפה), ייזום את ההליכים המשמעתיים הממונה על הפרקליט, והוא אף יחקור את המקרה ויכריע בו.

אם  הסנקציה המתבקשת לפי החשדות היא חמורה (השעיה או שלילת רשיון), המועצה הלאומית למשמעת (National Council for Discipline), שהיא גוף עצמאי, תחקור את המקרה ותמליץ על הטלת עונשים.

         השיפוט הפלילי

שופט של בית-המשפט לערעורים חוקר את החשדות הפליליים נגד פרקליטים בשירות הציבורי. גם את שאר ההליכים הפליליים נגד פרקליטים אלו מנהל שופט של בית-המשפט לערעורים, ובית-משפט זה אף פוסק את דינם.

להשלמת התמונה, נציין כי המועצה הגבוהה לצדק (Conseil Superieur de la Justice) דנה בתלונות שעניינן פגמים מערכתיים במערכת המשפט. כאשר תלונה מסוג זה מוגשת, ועדת המחקר והייעוץ של המועצה (Commissions d’avis et d’enquete) תגיש את המלצותיה לפתרון הבעיה לשר המשפטים. המועצה אף רשאית מיוזמתה להגיש לשר המשפטים פתרונות לשיפור המערכת המשפטית.

4. שבדיה

הליכים משפטיים ומשמעתיים כנגד פרקליטים בשירות הציבורי מוסדרים בשבדיה בהנחיות התובע הראשי (Instructions of the Prosecutor-General), הנוגעות לטיפול בדיווחים נגד פרקליטים ושופטים (Handling of Reports against Prosecutors and Judges).

לפי ההנחיות האלה, התובע הראשי עצמו יברר תלונות וחשדות לביצוע עבירות פליליות כנגד פרקליטים המכהנים כמנהלים של זרועות התביעה הציבורית (כמו פרקליטי מחוז ומנהלי מחלקות) או פרקליטים העובדים במשרדו של התובע הראשי, והוא שיטפל בהן.

תלונות וחשדות לביצוע עבירות פליליות כנגד פרקליטים אחרים בשירות הציבורי יטופלו תחילה על ידי מנהל זרוע התביעה הרלוונטית. הוא יעשה חקירה ראשונית ויחליט בסופה אם דרושים צעדים נוספים. אם החליט כי יש להתחיל חקירה מקדמית או לדווח לוועדת המשמעת הארצית (National Disciplinary Board) – המקרה יועבר לטיפולו של התובע הראשי. הסנקציות שוועדת המשמעת הארצית רשאית להטיל הן אזהרה והפחתה בשכר.

גופים נוספים המוסמכים לטפל בתלונות ובחשדות לביצוע עבירות פליליות כנגד פרקליטים בשירות הציבורי הם נציב תלונות הציבור של הממשלה (Chancellor of Justice) ונציב תלונות הציבור של הפרלמנט (Parliamentary Ombudsman). הנציבים רשאים לפעול כתובעים מיוחדים ולהגיש כתבי אישום כנגד נושאי משרות ציבוריות אשר נחשדים בעבירות פליליות, ורשאים להעביר את העניין גם לוועדת המשמעת הארצית לשם הטלת סנקציה משמעתית או כדי שתביע את דעתה בנושא.   

נציב תלונות הציבור של הפרלמנט נבחר בפרלמנט לכהונה של ארבע שנים, ורשאי להיבחר שנית. הנציב עצמאי בפעולותיו, והממשלה על רשויותיה אינה רשאית להתערב בתפקידו. כל אדם רשאי להגיש תלונה לנציב נגד כל עובד ציבור.

נציב תלונות הציבור של הממשלה הוא עובד ציבור א-פוליטי, והממשלה ממנה אותו לתקופה בלתי מוגבלת.

בדוח הממשלה לשנת 2003 הוצע כי ההחלטה להתחיל חקירה מקדמית נגד פרקליט וההחלטה לפתוח נגדו בהליכים פליליים תהיינה בידי נציב תלונות הציבור של הממשלה. הצעה זו נתונה כיום בהליכי חקיקה במשרד המשפטים.

6. דנמרק

השיפוט המשמעתי

ועדת התלונות על עורכי-דין (The Lawyers Complaints Board), שהקימה לשכת עורכי-הדין של דנמרק (Danish Bar and Law Society) היא הגוף המופקד על בירור תלונות נגד עורכי-דין (גם במקרה זה לא נמסר מידע ספציפי בעניין פרקליטים בשירות הציבורי). 

ועדת התלונות פועלת בעצמאות מוחלטת, ולשכת עורכי-הדין אינה רשאית להתערב בהחלטותיה.

לנוכח ביקורת ציבורית שלפיה לא ראוי שבוועדה חברים עורכי דין בלבד, שונה הרכבה בשנת 1982, וכיום יש בה 18 חברים, ובהם שלושה שופטים, תשעה עורכי-דין פעילים וחמישה נציגי ציבור. יושב-ראש הוועדה הוא שופט עליון, וקולו מכריע. אין בכוחם של תשעת עורכי-הדין לזכות את עורך-הדין הנידון כאשר שאר חברי הוועדה אינם מסכימים לזיכוי.

ועדת התלונות מוסמכת לדון במקרים של הפרת כללי האתיקה המקצועית וכן בענייני שכר טרחה. תלונה תתברר תחילה בוועדה המחוזית (Board of the Local District), וזו תיתן את המלצותיה לוועדת התלונות. ועדת התלונות אינה כפופה להחלטות הוועדה המחוזית, והיא רשאית להחליט כראות עיניה ולהטיל סנקציות, כגון אזהרה, נזיפה, קנס עד סכום של 27,000 יורו ושלילת רשיון. החלטה זו של ועדת התלונות ניתנת לערעור בפני בית-המשפט לערעורים (Court of Appeal).

במקרים שבהם התנהגות עורך-הדין מגיעה עד כדי מעילה (embezzlement), תבקש התביעה את שלילת רשיונו של עורך-הדין המועל בבית-משפט פלילי רגיל (ordinary criminal court),[1] ולא תוגש תלונה לוועדת התלונות.     

לסיכום

ללא ספק, ההכרה בחשיבות ההגנה על זכויות האדם, באמצעות שמירה על כללי עורכי הדין, חובתיהם וזכויותיהם בעבור לקוחותיהם, מהווים סממן להתפתחות דמוקרטיה יהודית, במדינת ישראל.

נסיים במאמר תקווה, להמשכה של מדינת ישראל כיהודית ודמוקרטית עוד שנים רבות, ולתפילת עם ישראל חיי.

לא נותר לנו אלא לייחל, לשיפור מעמדו של עורך הדין בישראל, כשומר זכויות האדם והדמוקרטיה.

[1]  יצוין כי הקוד הפלילי של דנמרק קובע שהתנאי לשלילת רשיון עריכת-דין הוא ספק בדבר יכולתו של עורך-הדין למלא כראוי את חובותיו כעורך-דין, או כאשר עצם טיבה של העבירה שעבר עורך-הדין מעידה על כל מי שעבר עליה שאין לתת בו אמון עוד. ככלל, מעילה תוביל לשלילת רשיון, ואילו עבירות אשר אינן קשורות במישרין בעריכת-הדין לא יובילו לסנקציה זו.

השוואת מערכות דיני האתיקה של עורכי דין בעולם ובישראל/

מאת נועם קוריס, מייסד משרד נ. קוריס עורכי דין

הסקירה הקצרה של זכויות עורכי הדין בישראל, חודרת במהרה למעמקי חברה ושלטון, עת הזכות לייצוג ולהגנת האדם מפני הרשויות השונות, והקשר האזרחי מול מערכת השלטון, הם העומדים האמיתיים, על לשון המאזניים.

המאמר, בתקופת טרום בחירות, עת פרקליטו של ראש הממשלה המכהן, נחקר תחת אזהרה, יחבר את הקורא אל דקויות הקשר שבין אדם ומדינה, באור דמותו של עורך הדין, במדינת ישראל.

מטרותיה של לשכת עורכי הדין, אשר פורסמו ביום 06.11.2002 מצהירות על הקמת לשכת עורכי הדין עצמה, כנרתמת לאגד ולהגן על מקצוע עריכת הדין "הזרוע השלישית של עשיית דין וצדק", לצד הרשות המחוקקת והרשות השופטת, לאמור:

"הכרה בחשיבותו של מקצוע עריכת הדין במדינה דמוקרטית קולטת עליה, הבונה תשתיות משפטיות, שבה נדרש מעורך הדין לייצג ולהפעיל את מערכת ההגנה על זכויות האזרח מול הרשויות ולהשמיע דעתו בנושאים בעלי רקע ציבורי. הכרה שמצאה ביטוייה בדברי שר המשפטים דאז פנחס רוזן כאשר כינה את מקצוע עריכת הדין "הזרוע השלישית של עשיית דין וצדק" לצד הרשות המחוקקת והרשות השופטת".

 אכן, נקבע, כי עורך הדין, במקרים מסויימים, זכאי ל’יחס מועדף’, בשעה בה הוא  מייצג אדם ופועל מטעמו בפני המדינה, אולי כמקבילה מסויימת לחסינות עובדי הציבור עצמם מחד, והכפפתם לדין משמעתי במקרים אחרים מאידך:

בספרו של פרופ’ יצחק זמיר: "הסמכות המינהלית", כרך א’, עמ’ 497-498, נאמר בנושא:

"… כפוף עובד הציבור למערכת של כללי אתיקה מיוחדים לעובדי ציבור. יש בהם כללים שאין להם תוקף משפטי, אלא רק משקל מוסרי. באופן כללי ניתן לומר כי על עובד הציבור מוטלת חובה אתית, הנגזרת ממעמדו כנאמן הציבור, לשרת את הציבור במסירות, ביעילות, בהגינות ובאדיבות. אולם קשה להגדיר חובה זאת, ולפיכך גם קשה לקבוע מתי עובד ציבור חוצה את הגבול, באופן שיש בו הפרה של חובת האתיקה. האתיקה היא תרבות. האתיקה המקובלת על המינהל הציבורי בחברה מסוימת משקפת את תרבות המינהל הנוהגת באותה חברה אותו זמן. רמת האתיקה נקבעת, הלכה למעשה, לפי רמת הציפיות מן המינהל הציבורי מצד אחד, ולפי מהות התגובות על-ידי הציבור הרחב מצד שני".

זכויות עורך הדין בעת ייצוג לקוחו, עולות גם בקנה אחד עם הוראות הרשות המבצעת, וגורמי האכיפה במדינת ישראל, אלו הוקירו את ההגנה על זכויות האזרח במדינה דמוקרטית באמצעות עורכי הדין, על ידי הקניית מעמד מעין שיפוטי ליועץ המשפטי לממשלה, טרם יואשם עורך דין בפלילים, על מעשה שעשה בעת מילוי תפקידו.

הנחיה 4.1004 בהנחיות היועץ המשפטי לממשלה ובהתאמה פקודה 14.01.13 בפקודות המטה הארצי (המטא"ר), באות להגן על הציבור, באמצעות ריסון גורמי האכיפה נגד עורכי דין המייצגים מרשם.

ההנחיה והפקודה מלמדות, כי רק לאחר שיופעל שיקול דעתו של היועץ המשפטי לממשלה, תהא רשאית המשטרה ו/או הפרקליטות הפלילית, להגיש כתב אישום כנגד עורך דין, על שבעת שייצג לקוח, או פעל מטעמו, נחשף להאשמת מצד המדינה, בעבירות מסוג העלבת עובד ציבור, הפרעה לשוטר, הדחה בחקירה ועוד.

ברור לכל אדם בישראל, שיבקש לקבל ייצוג מול מוסדות ורשויות המדינה, כי טובתו תושג עת עורך הדין מטעמו, אינו חשוף לכל חשש ומורא בניהול מו"מ, חקירה או בכל הליך משפטי או מעיין משפטי, עבור הלקוח, ככל שאלו נעשים על ידי עורך הדין בהתאם לכללי האתיקה המשמעתית ובהתאם לדין.

לשכת עורכי הדין, היא האוכפת מאז שנת 1961, את דרך הארץ, מידת הכבוד, ומידת העזרה לבתי המשפט, בה נדרשים חבריה, עורכי הדין במדינת ישראל, לפעול.

נציבות שירות המדינה, מאפשרת גם היא מחד את השמירה על כללי המשמעת והאתיקה של עובדי המדינה ומאידך את חסינותם מפני אישומי סרק פליליים, בהיחשפותם במסגרת תפקידים, לתלונות הציבור הרחב.

אומנם, זכויות עורכי הדין, כפי המתבטאת בהנחיות אינן חסינות מוחלטת, אך הקניית זכות השימוע, תוך הגנה על עורך הדין מפני שרירות גורמי האכיפה איתם הוא מתמודד בעבור לקוחותיו, מאזנת ולו במעט את מעמדו של האדם והאזרח בישראל.

בציטוט מן המקורות, עמד על כך כבוד השופט ד"ר מודריק בפסק דין שניתן בעפא080426/05 לאמור:

"כי התורה אמרה ‘שמוע בין אחיכם הוא הפסוק בספר דברים, א, טז:ב ‘ואצווה את שופטיכם בעת ההיא לאמר:ו שמוע בין אחיכם, ושפטתם צדק, בין איש לבין אחיו ובין גרו’ (בג"צ 4112/90 האגודה לזכויות האזרח בישראל נ’ אלוף פיקוד הדרום, פ"ד מד (4) 626, 637)."

האם בהגנה זו על יד ימינו של האזרח, מגן אמונו המייצגו דרך קבע בפני מוסדות המדינה יש די ? קשה לומר, אך ניכרת ההכרה בצורך ליצור איזון בין הרשויות על ידי ניתוק ניהול המקצוע מהממסד השלטוני, כאשר עורכי הדין ינהלו את ענייני המקצוע ואילו הבקרה והפיקוח יוטלו על היועץ המשפטי לממשלה (פרקליט המדינה), ועל שר המשפטים, הכל כמובן לפי העניין, וכאשר לשכת עורכי הדין כפופה לביקורת מבקר המדינה.  

המצב ההשוואתי בעולם, עידן הגלובליזציה כאשר נתונים השוואתיים מהעולם מלמדים גם הם, כי במדינות הדמוקרטיות מוכרת ההבנה והצורך בהגנה על עורכי הדין שזור במוסדות השלטון ובמנגנוני השלטון.

1. בלגיה

פרקליטים בשירות הציבורי הנחשדים בעבירות משמעת נתונים לשיפוט משמעתי ואפשר להטיל עליהם סנקציות, כגון אזהרה, נזיפה, השעיה עד לפרק זמן של שנה ושלילת רשיון לתקופה מוגבלת.

סנקציות אלו יוטלו גם כאשר הפרקליטים התרשלו בתפקידם ופגעו במערכת הצדק וכאשר הם הפרו את חובת הסודיות.

אם  הסנקציה המתבקשת לפי החשדות היא קלה (אזהרה או נזיפה), ייזום את ההליכים המשמעתיים הממונה על הפרקליט, והוא אף יחקור את המקרה ויכריע בו.

אם  הסנקציה המתבקשת לפי החשדות היא חמורה (השעיה או שלילת רשיון), המועצה הלאומית למשמעת (National Council for Discipline), שהיא גוף עצמאי, תחקור את המקרה ותמליץ על הטלת עונשים.

השיפוט הפלילי

שופט של בית-המשפט לערעורים חוקר את החשדות הפליליים נגד פרקליטים בשירות הציבורי. גם את שאר ההליכים הפליליים נגד פרקליטים אלו מנהל שופט של בית-המשפט לערעורים, ובית-משפט זה אף פוסק את דינם.

להשלמת התמונה, נציין כי המועצה הגבוהה לצדק (Conseil Superieur de la Justice) דנה בתלונות שעניינן פגמים מערכתיים במערכת המשפט. כאשר תלונה מסוג זה מוגשת, ועדת המחקר והייעוץ של המועצה (Commissions d’avis et d’enquete) תגיש את המלצותיה לפתרון הבעיה לשר המשפטים. המועצה אף רשאית מיוזמתה להגיש לשר המשפטים פתרונות לשיפור המערכת המשפטית.

4. שבדיה

הליכים משפטיים ומשמעתיים כנגד פרקליטים בשירות הציבורי מוסדרים בשבדיה בהנחיות התובע הראשי (Instructions of the Prosecutor-General), הנוגעות לטיפול בדיווחים נגד פרקליטים ושופטים (Handling of Reports against Prosecutors and Judges).

לפי ההנחיות האלה, התובע הראשי עצמו יברר תלונות וחשדות לביצוע עבירות פליליות כנגד פרקליטים המכהנים כמנהלים של זרועות התביעה הציבורית (כמו פרקליטי מחוז ומנהלי מחלקות) או פרקליטים העובדים במשרדו של התובע הראשי, והוא שיטפל בהן.

תלונות וחשדות לביצוע עבירות פליליות כנגד פרקליטים אחרים בשירות הציבורי יטופלו תחילה על ידי מנהל זרוע התביעה הרלוונטית. הוא יעשה חקירה ראשונית ויחליט בסופה אם דרושים צעדים נוספים. אם החליט כי יש להתחיל חקירה מקדמית או לדווח לוועדת המשמעת הארצית (National Disciplinary Board) – המקרה יועבר לטיפולו של התובע הראשי. הסנקציות שוועדת המשמעת הארצית רשאית להטיל הן אזהרה והפחתה בשכר.

גופים נוספים המוסמכים לטפל בתלונות ובחשדות לביצוע עבירות פליליות כנגד פרקליטים בשירות הציבורי הם נציב תלונות הציבור של הממשלה (Chancellor of Justice) ונציב תלונות הציבור של הפרלמנט (Parliamentary Ombudsman). הנציבים רשאים לפעול כתובעים מיוחדים ולהגיש כתבי אישום כנגד נושאי משרות ציבוריות אשר נחשדים בעבירות פליליות, ורשאים להעביר את העניין גם לוועדת המשמעת הארצית לשם הטלת סנקציה משמעתית או כדי שתביע את דעתה בנושא.   

נציב תלונות הציבור של הפרלמנט נבחר בפרלמנט לכהונה של ארבע שנים, ורשאי להיבחר שנית. הנציב עצמאי בפעולותיו, והממשלה על רשויותיה אינה רשאית להתערב בתפקידו. כל אדם רשאי להגיש תלונה לנציב נגד כל עובד ציבור.

נציב תלונות הציבור של הממשלה הוא עובד ציבור א-פוליטי, והממשלה ממנה אותו לתקופה בלתי מוגבלת.

בדוח הממשלה לשנת 2003 הוצע כי ההחלטה להתחיל חקירה מקדמית נגד פרקליט וההחלטה לפתוח נגדו בהליכים פליליים תהיינה בידי נציב תלונות הציבור של הממשלה. הצעה זו נתונה כיום בהליכי חקיקה במשרד המשפטים.

6. דנמרק

השיפוט המשמעתי

ועדת התלונות על עורכי-דין (The Lawyers Complaints Board), שהקימה לשכת עורכי-הדין של דנמרק (Danish Bar and Law Society) היא הגוף המופקד על בירור תלונות נגד עורכי-דין (גם במקרה זה לא נמסר מידע ספציפי בעניין פרקליטים בשירות הציבורי). 

ועדת התלונות פועלת בעצמאות מוחלטת, ולשכת עורכי-הדין אינה רשאית להתערב בהחלטותיה.

לנוכח ביקורת ציבורית שלפיה לא ראוי שבוועדה חברים עורכי דין בלבד, שונה הרכבה בשנת 1982, וכיום יש בה 18 חברים, ובהם שלושה שופטים, תשעה עורכי-דין פעילים וחמישה נציגי ציבור. יושב-ראש הוועדה הוא שופט עליון, וקולו מכריע. אין בכוחם של תשעת עורכי-הדין לזכות את עורך-הדין הנידון כאשר שאר חברי הוועדה אינם מסכימים לזיכוי.

ועדת התלונות מוסמכת לדון במקרים של הפרת כללי האתיקה המקצועית וכן בענייני שכר טרחה. תלונה תתברר תחילה בוועדה המחוזית (Board of the Local District), וזו תיתן את המלצותיה לוועדת התלונות. ועדת התלונות אינה כפופה להחלטות הוועדה המחוזית, והיא רשאית להחליט כראות עיניה ולהטיל סנקציות, כגון אזהרה, נזיפה, קנס עד סכום של 27,000 יורו ושלילת רשיון. החלטה זו של ועדת התלונות ניתנת לערעור בפני בית-המשפט לערעורים (Court of Appeal).

במקרים שבהם התנהגות עורך-הדין מגיעה עד כדי מעילה (embezzlement), תבקש התביעה את שלילת רשיונו של עורך-הדין המועל בבית-משפט פלילי רגיל (ordinary criminal court),[1] ולא תוגש תלונה לוועדת התלונות.     

לסיכום

ללא ספק, ההכרה בחשיבות ההגנה על זכויות האדם, באמצעות שמירה על כללי עורכי הדין, חובתיהם וזכויותיהם בעבור לקוחותיהם, מהווים סממן להתפתחות דמוקרטיה יהודית, במדינת ישראל.

נסיים במאמר תקווה, להמשכה של מדינת ישראל כיהודית ודמוקרטית עוד שנים רבות, ולתפילת עם ישראל חיי.

לא נותר לנו אלא לייחל, לשיפור מעמדו של עורך הדין בישראל, כשומר זכויות האדם והדמוקרטיה.

[1]  יצוין כי הקוד הפלילי של דנמרק קובע שהתנאי לשלילת רשיון עריכת-דין הוא ספק בדבר יכולתו של עורך-הדין למלא כראוי את חובותיו כעורך-דין, או כאשר עצם טיבה של העבירה שעבר עורך-הדין מעידה על כל מי שעבר עליה שאין לתת בו אמון עוד. ככלל, מעילה תוביל לשלילת רשיון, ואילו עבירות אשר אינן קשורות במישרין בעריכת-הדין לא יובילו לסנקציה זו.

בהחלטה שהותרה לפרסום בימים אלו, קבע בית השלום בתל אביב במסגרת תיק הטרדה מאיימת ה"ט 30520-09-10, כי התנהגותו של ערן ורד או לפחות חלק ממעשיו, מהווהים הטרדה מאיימת נגד חמישה מבקשים לפחות, שפנו לאור מעשיו של ורד לקבלת צו הגנה מבית המשפט.

בית המשפט ביקר את ההטרדות שביצע ערן ורד בקשר עם קטינים, בני משפחות המבקשים ואסר עליו בצו להמשיך במעשיו הפוגעים בקטינים.

ההטרדות החוזרות של ערן ורד, כנגד צוות משרד עורכי הדין ובני משפחותיהם החלו, לאור סברתו של ערן ורד, שאין לחסום את תופעת הספאם בפייסבוק למרות דעתם של מומחי משפט ועורכי דין שונים, בהתאם לפרשנות שניתנה לחוק.

ורד סירב גם לקבל את העובדה, שעל אף המחלוקת שפרצה בין עורכי דין ומשפטנים לגבי פרשנות חוק דואר הזבל, עדיין ברור שפעולות משרד עורכי הדין, נעשו כדין, אף לדעתו של עורכי הדין של ורד, דוגמת עו"ד יהונתן קלינגר.

חוות דעת טכנולוגית אף לימדה, שמבחינה טכנית, הטענה כאילו עורכי הדין או מי מלקוחותיהם הצטרפו מרצונם לקבוצות האירועים, אינה נכונה מבחינה טכנולוגית והשליטה האם לשלוח הודעות ספאם למשתמשי הפייסבוק או אם להימנע מכך, נמצאת בידיהם של מנהלי האירועים.

ערן ורד, נגדו נתן בית המשפט את צו ההטרדה המאיימת, הסתייע כאמור בעו"ד יהונתן קלינגר שהתעקש בצורה תמוהה, שאין פסול לנקוט במעשים שיש בהם פגיעה בקטינים, עד כדי שסירב לגבולות שנועדו למנוע ניצול לרעה, של חופש הביטוי.

עוד דרש עו"ד קלינגר מהטעמים ששמר עימו, להעדיף הטרדות הפוגעות בבני המשפחות של קציני בית המשפט, על פני פעולות משפטיות חוקיות, שהיה יכול לנקוט לכאורה לשיטתו, על פי דין.

בית המשפט עוד התריע בפני ערן ורד, כי גם פרסומיו שאינם מהווים הטרדה מאיימת אינם בהכרח ראויים והסביר שגם אלו "יכלו להיעשות בדרך אחרת".

בהחלטתו קבע בית המשפט שלטענת ערן ורד בפניו טען ורד, שאין להגדירו עד אותו הרגע במהלך המשפט כעבריין, שכן באותה העת עדיין לא הורשע ורד על פי דין, על ידי בית המשפט.

בשל אופיו המיוחד של הליך צו ההטרדה המאיימת, בית המשפט לא נכנס לדקויות בדיקת אי אמיתות פרסומיו של עדן ורד במקרה הפרטיקולארי שהובא בפניו, אך בכל מקרה יאמר שהרשת חברתית פייסבוק החליטה ממילא להסיר את פרסומיו של ערן ורד ולהזהיר אותו לאור הקבוצה שהקים, כיוון שממילא מעשיו היו פסולים גם לדעתה.

בית המשפט נתן כנגד ערן ורד גם, צו למניעת הטרדה מאיימת שאוסר עליו לפנות אל המבקשים באמצעות המייל והטלפון, וכן קבע שלפחות חלק מפרסומיו מהווה שימוש לרעה בחופש הביטוי.

"לאור כל האמור לעיל ניתן צו, שתוקפו 6 חודשים מהיום, האוסר על המשיב לפנות למשרד המבקש או למי מהמבקשים בדואר אלקטרוני או טלפונית, וכן אוסר עליו לפרסם תמונות או לינקים לתמונות הכוללות צילום של קטין מחשבון הפייסבוק של המבקש."

בית המשפט ציין, שפניות אל משרד עורכי דין נ. קוריס ושות’ באמצעות המייל או הטלפון ממילא לא נועדו עבור ורד, אלא נועדו על מנת לקבל יעוץ משפטי

בהחלטה שהותרה לפרסום בימים אלו, קבע בית השלום בתל אביב במסגרת תיק הטרדה מאיימת ה"ט 30520-09-10, כי התנהגותו של ערן ורד או לפחות חלק ממעשיו, מהווהים הטרדה מאיימת נגד חמישה מבקשים לפחות, שפנו לאור מעשיו של ורד לקבלת צו הגנה מבית המשפט.

בית המשפט ביקר את ההטרדות שביצע ערן ורד בקשר עם קטינים, בני משפחות המבקשים ואסר עליו בצו להמשיך במעשיו הפוגעים בקטינים.

ההטרדות החוזרות של ערן ורד, כנגד צוות משרד עורכי הדין ובני משפחותיהם החלו, לאור סברתו של ערן ורד, שאין לחסום את תופעת הספאם בפייסבוק למרות דעתם של מומחי משפט ועורכי דין שונים, בהתאם לפרשנות שניתנה לחוק

ורד סירב גם לקבל את העובדה, שעל אף המחלוקת שפרצה בין עורכי דין ומשפטנים לגבי פרשנות חוק דואר הזבל, עדיין ברור שפעולות משרד עורכי הדין, נעשו כדין, אף לדעתו של עורכי הדין של ורד, דוגמת עו"ד יהונתן קלינגר.

חוות דעת טכנולוגית אף לימדה, שמבחינה טכנית, הטענה כאילו עורכי הדין או מי מלקוחותיהם הצטרפו מרצונם לקבוצות האירועים, אינה נכונה מבחינה טכנולוגית והשליטה האם לשלוח הודעות ספאם למשתמשי הפייסבוק או אם להימנע מכך, נמצאת בידיהם של מנהלי האירועים.

ערן ורד, נגדו נתן בית המשפט את צו ההטרדה המאיימת, הסתייע כאמור בעו"ד יהונתן קלינגר שהתעקש בצורה תמוהה, שאין פסול לנקוט במעשים שיש בהם פגיעה בקטינים, עד כדי שסירב לגבולות שנועדו למנוע ניצול לרעה, של חופש הביטוי.

עוד דרש עו"ד קלינגר מהטעמים ששמר עימו, להעדיף הטרדות הפוגעות בבני המשפחות של קציני בית המשפט, על פני פעולות משפטיות חוקיות, שהיה יכול לנקוט לכאורה לשיטתו, על פי דין.

בית המשפט עוד התריע בפני ערן ורד, כי גם פרסומיו שאינם מהווים הטרדה מאיימת אינם בהכרח ראויים והסביר שגם אלו "יכלו להיעשות בדרך אחרת".

בהחלטתו קבע בית המשפט שלטענת ערן ורד בפניו טען ורד, שאין להגדירו עד אותו הרגע במהלך המשפט כעבריין, שכן באותה העת עדיין לא הורשע ורד על פי דין, על ידי בית המשפט.

בשל אופיו המיוחד של הליך צו ההטרדה המאיימת, בית המשפט לא נכנס לדקויות בדיקת אי אמיתות פרסומיו של עדן ורד במקרה הפרטיקולארי שהובא בפניו, אך בכל מקרה יאמר שהרשת חברתית פייסבוק החליטה ממילא להסיר את פרסומיו של ערן ורד ולהזהיר אותו לאור הקבוצה שהקים, כיוון שממילא מעשיו היו פסולים גם לדעתה.

בית המשפט נתן כנגד ערן ורד גם, צו למניעת הטרדה מאיימת שאוסר עליו לפנות אל המבקשים באמצעות המייל והטלפון, וכן קבע שלפחות חלק מפרסומיו מהווה שימוש לרעה בחופש הביטוי.

"לאור כל האמור לעיל ניתן צו, שתוקפו 6 חודשים מהיום, האוסר על המשיב לפנות למשרד המבקש או למי מהמבקשים בדואר אלקטרוני או טלפונית, וכן אוסר עליו לפרסם תמונות או לינקים לתמונות הכוללות צילום של קטין מחשבון הפייסבוק של המבקש."

בית המשפט ציין, שפניות אל משרד עורכי דין נ. קוריס ושות’ באמצעות המייל או הטלפון ממילא לא נועדו עבור ורד, אלא נועדו על מנת לקבל יעוץ משפטי

בהחלטה שהותרה לפרסום בימים אלו, קבע בית השלום בתל אביב במסגרת תיק הטרדה מאיימת ה"ט 30520-09-10, כי התנהגותו של ערן ורד או לפחות חלק ממעשיו, מהווהים הטרדה מאיימת נגד חמישה מבקשים לפחות, שפנו לאור מעשיו של ורד לקבלת צו הגנה מבית המשפט.

בית המשפט ביקר את ההטרדות שביצע ערן ורד בקשר עם קטינים, בני משפחות המבקשים ואסר עליו בצו להמשיך במעשיו הפוגעים בקטינים.

ההטרדות החוזרות של ערן ורד, כנגד צוות משרד עורכי הדין ובני משפחותיהם החלו, לאור סברתו של ערן ורד, שאין לחסום את תופעת הספאם בפייסבוק למרות דעתם של מומחי משפט ועורכי דין שונים, בהתאם לפרשנות שניתנה לחוק.

ורד סירב גם לקבל את העובדה, שעל אף המחלוקת שפרצה בין עורכי דין ומשפטנים לגבי פרשנות חוק דואר הזבל, עדיין ברור שפעולות משרד עורכי הדין, נעשו כדין, אף לדעתו של עורכי הדין של ורד, דוגמת עו"ד יהונתן קלינגר.

חוות דעת טכנולוגית אף לימדה, שמבחינה טכנית, הטענה כאילו עורכי הדין או מי מלקוחותיהם הצטרפו מרצונם לקבוצות האירועים, אינה נכונה מבחינה טכנולוגית והשליטה האם לשלוח הודעות ספאם למשתמשי הפייסבוק או אם להימנע מכך, נמצאת בידיהם של מנהלי האירועים.

ערן ורד, נגדו נתן בית המשפט את צו ההטרדה המאיימת, הסתייע כאמור בעו"ד יהונתן קלינגר שהתעקש בצורה תמוהה, שאין פסול לנקוט במעשים שיש בהם פגיעה בקטינים, עד כדי שסירב לגבולות שנועדו למנוע ניצול לרעה, של חופש הביטוי.

עוד דרש עו"ד קלינגר מהטעמים ששמר עימו, להעדיף הטרדות הפוגעות בבני המשפחות של קציני בית המשפט, על פני פעולות משפטיות חוקיות, שהיה יכול לנקוט לכאורה לשיטתו, על פי דין.

בית המשפט עוד התריע בפני ערן ורד, כי גם פרסומיו שאינם מהווים הטרדה מאיימת אינם בהכרח ראויים והסביר שגם אלו "יכלו להיעשות בדרך אחרת".

בהחלטתו קבע בית המשפט שלטענת ערן ורד בפניו טען ורד, שאין להגדירו עד אותו הרגע במהלך המשפט כעבריין, שכן באותה העת עדיין לא הורשע ורד על פי דין, על ידי בית המשפט.

בשל אופיו המיוחד של הליך צו ההטרדה המאיימת, בית המשפט לא נכנס לדקויות בדיקת אי אמיתות פרסומיו של עדן ורד במקרה הפרטיקולארי שהובא בפניו, אך בכל מקרה יאמר שהרשת חברתית פייסבוק החליטה ממילא להסיר את פרסומיו של ערן ורד ולהזהיר אותו לאור הקבוצה שהקים, כיוון שממילא מעשיו היו פסולים גם לדעתה.

בית המשפט נתן כנגד ערן ורד גם, צו למניעת הטרדה מאיימת שאוסר עליו לפנות אל המבקשים באמצעות המייל והטלפון, וכן קבע שלפחות חלק מפרסומיו מהווה שימוש לרעה בחופש הביטוי.

"לאור כל האמור לעיל ניתן צו, שתוקפו 6 חודשים מהיום, האוסר על המשיב לפנות למשרד המבקש או למי מהמבקשים בדואר אלקטרוני או טלפונית, וכן אוסר עליו לפרסם תמונות או לינקים לתמונות הכוללות צילום של קטין מחשבון הפייסבוק של המבקש."

בית המשפט ציין, שפניות אל משרד עורכי דין נ. קוריס ושות’ באמצעות המייל או הטלפון ממילא לא נועדו עבור ורד, אלא נועדו על מנת לקבל יעוץ משפטי

בבית המשפט העליון בר"ם 3502/10 בפני: כבוד השופט א’ גרוניס כבוד השופט ס’ ג’ובראן כבוד השופט ח’ מלצר המבקשים: 1. משה ברגמן 2. מעונות עובדים בקרית משה אגודה …
www.נועםקוריס.net/category/כללי

עורכי דין | נועם קוריס

בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים פליליים ע"פ 10539/09. קטגוריות: ארכיון, כללי, עורכי דין, פסקי דין | להגיב …
www.נועםקוריס.net/category/עורכי-דין/  

נועם קוריס » 2010 » נובמבר

בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים פליליים ע"פ 432/10 בפני: כבוד השופט א ‘ רובינשטיין כבוד השופטת א’ חיות כבוד השופט ע’ פוגלמן המערער: פלוני נ ג ד …
www.נועםקוריס.net/2010/11/page/2/ -

נועם קוריס עורכי דין | בלוג עורכי דין

פרופיל – נועם קוריס משרד עורכי דין – עורך דין – עו"ד. משרד עורכי הדין נועם קוריס מעניק שירותים משפטיים בכל רחבי הארץ. …

בלוג עורכי דין | בלוג עורכי דין

עו"ד נועם קוריס ניהל בהצלחה תיקים אשר קבעו הלכה למעשה את הלכות דיני האינטרנט המקובלות כיום בישראל, עו"ד קוריס היה שותף גם בהליכי החקיקה, לקראת ההצבעה ואישור …

הפייסבוק כפלטפורמה להפצת ספאם | בלוג עורכי דין

נועם קוריס » 2010 » נובמבר

בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק בג"ץ 10636/02 בפני: כבוד השופטת א’ פרוקצ’יה כבוד השופטת מ’ נאור כבוד השופטת ע’ ארבל העותרים: 1. …
www.נועםקוריס.net/2010/11/page/4/ -

נועם קוריס » עורכי דין

בבית המשפט העליון בר"ם 3502/10 בפני: כבוד השופט א’ גרוניס כבוד השופט ס’ ג’ובראן כבוד השופט ח’ מלצר המבקשים: 1. משה ברגמן 2. מעונות עובדים בקרית משה אגודה …
www.נועםקוריס.net/category/כללי

עורכי דין | נועם קוריס

בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים פליליים ע"פ 10539/09. קטגוריות: ארכיון, כללי, עורכי דין, פסקי דין | להגיב …
www.נועםקוריס.net/category/עורכי-דין/  

נועם קוריס » 2010 » נובמבר

בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים פליליים ע"פ 432/10 בפני: כבוד השופט א ‘ רובינשטיין כבוד השופטת א’ חיות כבוד השופט ע’ פוגלמן המערער: פלוני נ ג ד …
www.נועםקוריס.net/2010/11/page/2/ -

נועם קוריס » 2010 » נובמבר

בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק בג"ץ 10636/02 בפני: כבוד השופטת א’ פרוקצ’יה כבוד השופטת מ’ נאור כבוד השופטת ע’ ארבל העותרים: 1. …
www.נועםקוריס.net/2010/11/page/4/ -

נועם קוריס » עורכי דין

נועם קוריס

בבית המשפט העליון בר"ם 3502/10 בפני: כבוד השופט א’ גרוניס כבוד השופט ס’ ג’ובראן כבוד השופט ח’ מלצר המבקשים: 1. משה ברגמן 2. …
www.נועםקוריס.net/

נועם קוריס » 2010 » נובמבר

בבית המשפט העליון בר"ם 3502/10 בפני: כבוד השופט א’ גרוניס כבוד השופט ס’ ג’ובראן כבוד השופט ח’ מלצר המבקשים: 1. משה ברגמן 2. מעונות עובדים בקרית משה אגודה …
www.נועםקוריס.net/2010/11/

נועם קוריס » כללי

בבית המשפט העליון בר"ם 3502/10 בפני: כבוד השופט א’ גרוניס כבוד השופט ס’ ג’ובראן כבוד השופט ח’ מלצר המבקשים: 1. משה ברגמן 2. מעונות עובדים בקרית משה אגודה …
www.נועםקוריס.net/category/כללי

עורכי דין | נועם קוריס

בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים פליליים ע"פ 10539/09. קטגוריות: ארכיון, כללי, עורכי דין, פסקי דין | להגיב …
www.נועםקוריס.net/category/עורכי-דין/  

נועם קוריס » 2010 » נובמבר

בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים פליליים ע"פ 432/10 בפני: כבוד השופט א ‘ רובינשטיין כבוד השופטת א’ חיות כבוד השופט ע’ פוגלמן המערער: פלוני נ ג ד …
www.נועםקוריס.net/2010/11/page/2/ -

נועם קוריס » 2010 » נובמבר

בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק בג"ץ 10636/02 בפני: כבוד השופטת א’ פרוקצ’יה כבוד השופטת מ’ נאור כבוד השופטת ע’ ארבל העותרים: 1. …
www.נועםקוריס.net/2010/11/page/4/ -

נועם קוריס » עורכי דין

בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים פליליים ע"פ 432/10 בפני: כבוד השופט א ‘ רובינשטיין כבוד השופטת א’ חיות כבוד השופט ע’ פוגלמן המערער: פלוני נ ג ד …
www.נועםקוריס.net/category/עורכי-דין/page/2/ –

3502/10 – משה ברגמן נ. אריה וירצבורגר | נועם קוריס

השופט א’ גרוניס: 1. בית המשפט המחוזי בירושלים, בשבתו כבית משפט לעניינים מינהליים , נתן ביום 8.4.2010 פסק דין ארוך ומקיף במסגרת ערעור וערעור …
www.נועםקוריס.net/…/350210-משה-ברגמן-נ-אריה-וירצבורגר/

נועם קוריס » Blog Archive » 2554/10 – אריאדנה ג’ובה מארטי נ. מפקד …

העתירה שלפנינו הוגשה בשמן של שתי עותרות, אזרחיות זרות, אשר בפברואר 2010 נעצרו ברמאללה, המצויה בשטח A, הועברו לישראל והוחלט להרחיקן מישראל …
www.נועםקוריס.net/…/255410-אריאדנה-גובה-מארטי-נ-מפקד-כוחות-צה/ –

133/10 – צביאל רופא נ. מר בנימין נתניהו ,ראש מ… | נועם קוריס

הנשיאה ד’ ביניש: העתירה שלפנינו הינה לקבלת סעד מבית משפט זה שיורה לבטל את "הסדר האזוריות" בכל הנוגע לאשפוז פסיכיאטרי המאפשר אשפוז של חולה רק …
www.נועםקוריס.net/…/13310-צביאל-רופא-נ-מר-בנימין-נתניהו-ראש-מ/ –

כללי | isrlaw

בדיקת מיקום בגוגל. על ידי: אתר מייפל סטורי ישראלכל בעל אתר צריך לדעת מה מיקומו בגוגל. בין אם זה לדעת האם השינוי שעשה השפיע על מיקומו, או האם כאשר הגיע למקום …
ארכיון | isrlaw

נועם קוריס משרד עורכי דין – עורך דין – עו"ד משרד עורכי דין נ. קוריס ושות’ 077- 7060058 050-7961001 ייעוץ משפטי מקצועי ויסודי בתחומים המסחריים קוריס | isrlaw

נועם קוריס משרד עורכי דין – עו"ד עו"ד – עמוד הבית. אינדקס חוקים – לשירות עורכי דין ולשירות הציבור. * חוק זכות יוצרים, התשס"ח– 2007 פרק א’: … 

פייסבוק | isrlaw

נועם קוריס | קוריס נועם קוריס משרד עורכי דין – עורך דין – עו"ד משרד עורכי דין נ. קוריס ושות’ 077-7060058 050-7961001 ייעוץ משפטי מקצועי …

תקשורת | isrlaw

בלוג עורכי דין נועם קוריס משרד עורכי דין – עורך דין – עו"ד משרד עורכי דין נ. קוריס ושות’ 077-7060058 050-7961001 ייעוץ משפטי מקצועי ויסודי …

נועם | isrlaw

נועם קוריס | קוריס נועם קוריס משרד עורכי דין – עורך דין – עו"ד משרד עורכי דין נ. קוריס ושות’ 077-7060058 050-7961001 ייעוץ משפטי מקצועי …

אשפוז | isrlaw

אשפוז כפוי מהו אשפוז כפוי? מי רשאי להורות עליו ? מהו אשפוז כפוי בהליך הפלילי? מה אורכה של התקופה המקסימלית לאשפוז כפוי במסגרת משפט פלילי? …

עורכי דין | isrlaw

נועם קוריס משרד עורכי דין – עורך דין – עו"ד משרד עורכי דין נ. קוריס ושות’ 077- 7060058 050-7961001 ייעוץ משפטי מקצועי ויסודי בתחומים המסחריים

עורך דין | isrlaw

נועם קוריס משרד עורכי דין – בנק בקשות ופסקי דין 18 אוגוסט 2010 … השופט נ’ הנדל: 1. מונחת בפנינו בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט …

דיני רשת | isrlaw

בלוג עורכי דין נועם קוריס משרד עורכי דין – עורך דין – עו"ד משרד עורכי דין נ. קוריס ושות’ 077-7060058 050-7961001 ייעוץ משפטי מקצועי ויסודי …

משרד עורכי דין | isrlaw

נועם קוריס משרד עורכי דין – בנק בקשות ופסקי דין מאמרי משפט · למה כדאי עורך דין צמוד לעסק בתקופת המשבר הכלכלי? פתח דבר. …
שלום עולם! | isrlaw

נועם קוריס פייסבוק | isrlaw

נועם קוריס | קוריס נועם קוריס משרד עורכי דין – עורך דין – עו"ד משרד עורכי דין נ. קוריס ושות’ 077-7060058 050-7961001 ייעוץ משפטי מקצועי …
אוקטובר | 2010 | isrlaw

kuris.co.il | קוריס פרסומות והטרדות בדואר אלקטרוני/ נועם קוריס ושות’, משרד עורכי דין התקדמות המדיה בעידן האינטרנט מותירה את התיקונים החדשים …
admin | isrlaw

kuris.co.il | קוריס פרסומות והטרדות בדואר אלקטרוני/ נועם קוריס ושות’, משרד עורכי דין התקדמות המדיה בעידן האינטרנט מותירה את התיקונים החדשים …

אינטרנט | isrlaw

kuris.co.il | קוריס פרסומות והטרדות בדואר אלקטרוני/ נועם קוריס ושות’, משרד עורכי דין התקדמות המדיה בעידן האינטרנט מותירה את התיקונים החדשים …

רשת | isrlaw

נועם קוריס | קוריס נועם קוריס משרד עורכי דין – עורך דין – עו"ד משרד עורכי דין נ. קוריס ושות’ 077-7060058 050-7961001 ייעוץ משפטי מקצועי …

בלוגים | isrlaw

kuris.co.il | קוריס פרסומות והטרדות בדואר אלקטרוני/ נועם קוריס ושות’, משרד עורכי דין התקדמות המדיה בעידן האינטרנט מותירה את התיקונים החדשים …

כללי | isrlaw

kuris.co.il | קוריס פרסומות והטרדות בדואר אלקטרוני/ נועם קוריס ושות’, משרד עורכי דין התקדמות המדיה בעידן האינטרנט מותירה את התיקונים החדשים …

בבית המשפט העליון בר"ם 3502/10 בפני: כבוד השופט א’ גרוניס כבוד השופט ס’ ג’ובראן כבוד השופט ח’ מלצר המבקשים: 1. משה ברגמן 2. …
www.נועםקוריס.net/

נועם קוריס » 2010 » נובמבר

בבית המשפט העליון בר"ם 3502/10 בפני: כבוד השופט א’ גרוניס כבוד השופט ס’ ג’ובראן כבוד השופט ח’ מלצר המבקשים: 1. משה ברגמן 2. מעונות עובדים בקרית משה אגודה …
www.נועםקוריס.net/2010/11/

נועם קוריס » כללי

בבית המשפט העליון בר"ם 3502/10 בפני: כבוד השופט א’ גרוניס כבוד השופט ס’ ג’ובראן כבוד השופט ח’ מלצר המבקשים: 1. משה ברגמן 2. מעונות עובדים בקרית משה אגודה …
www.נועםקוריס.net/category/כללי

עורכי דין | נועם קוריס

בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים פליליים ע"פ 10539/09. קטגוריות: ארכיון, כללי, עורכי דין, פסקי דין | להגיב …
www.נועםקוריס.net/category/עורכי-דין/  

נועם קוריס » 2010 » נובמבר

בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים פליליים ע"פ 432/10 בפני: כבוד השופט א ‘ רובינשטיין כבוד השופטת א’ חיות כבוד השופט ע’ פוגלמן המערער: פלוני נ ג ד …
www.נועםקוריס.net/2010/11/page/2/ -

נועם קוריס » 2010 » נובמבר

בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק בג"ץ 10636/02 בפני: כבוד השופטת א’ פרוקצ’יה כבוד השופטת מ’ נאור כבוד השופטת ע’ ארבל העותרים: 1. …
www.נועםקוריס.net/2010/11/page/4/ –

נועם קוריס » עורכי דין

בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים פליליים ע"פ 432/10 בפני: כבוד השופט א ‘ רובינשטיין כבוד השופטת א’ חיות כבוד השופט ע’ פוגלמן המערער: פלוני נ ג ד …
www.נועםקוריס.net/category/עורכי-דין/page/2/ -

3502/10 – משה ברגמן נ. אריה וירצבורגר | נועם קוריס

השופט א’ גרוניס: 1. בית המשפט המחוזי בירושלים, בשבתו כבית משפט לעניינים מינהליים , נתן ביום 8.4.2010 פסק דין ארוך ומקיף במסגרת ערעור וערעור …
www.נועםקוריס.net/…/350210-משה-ברגמן-נ-אריה-וירצבורגר/

נועם קוריס » Blog Archive » 2554/10 – אריאדנה ג’ובה מארטי נ. מפקד …

העתירה שלפנינו הוגשה בשמן של שתי עותרות, אזרחיות זרות, אשר בפברואר 2010 נעצרו ברמאללה, המצויה בשטח A, הועברו לישראל והוחלט להרחיקן מישראל …
www.נועםקוריס.net/…/255410-אריאדנה-גובה-מארטי-נ-מפקד-כוחות-צה/ –

133/10 – צביאל רופא נ. מר בנימין נתניהו ,ראש מ… | נועם קוריס

הנשיאה ד’ ביניש: העתירה שלפנינו הינה לקבלת סעד מבית משפט זה שיורה לבטל את "הסדר האזוריות" בכל הנוגע לאשפוז פסיכיאטרי המאפשר אשפוז של חולה רק …
www.נועםקוריס.net/…/13310-צביאל-רופא-נ-מר-בנימין-נתניהו-ראש-מ/ –

כללי | isrlaw

בדיקת מיקום בגוגל. על ידי: אתר מייפל סטורי ישראלכל בעל אתר צריך לדעת מה מיקומו בגוגל. בין אם זה לדעת האם השינוי שעשה השפיע על מיקומו, או האם כאשר הגיע למקום …
ארכיון | isrlaw

נועם קוריס משרד עורכי דין – עורך דין – עו"ד משרד עורכי דין נ. קוריס ושות’ 077- 7060058 050-7961001 ייעוץ משפטי מקצועי ויסודי בתחומים המסחריים קוריס | isrlaw

נועם קוריס משרד עורכי דין – עו"ד עו"ד – עמוד הבית. אינדקס חוקים – לשירות עורכי דין ולשירות הציבור. * חוק זכות יוצרים, התשס"ח– 2007 פרק א’: … 

פייסבוק | isrlaw

נועם קוריס | קוריס נועם קוריס משרד עורכי דין – עורך דין – עו"ד משרד עורכי דין נ. קוריס ושות’ 077-7060058 050-7961001 ייעוץ משפטי מקצועי …

תקשורת | isrlaw

בלוג עורכי דין נועם קוריס משרד עורכי דין – עורך דין – עו"ד משרד עורכי דין נ. קוריס ושות’ 077-7060058 050-7961001 ייעוץ משפטי מקצועי ויסודי …

נועם | isrlaw

נועם קוריס | קוריס נועם קוריס משרד עורכי דין – עורך דין – עו"ד משרד עורכי דין נ. קוריס ושות’ 077-7060058 050-7961001 ייעוץ משפטי מקצועי …

אשפוז | isrlaw

אשפוז כפוי מהו אשפוז כפוי? מי רשאי להורות עליו ? מהו אשפוז כפוי בהליך הפלילי? מה אורכה של התקופה המקסימלית לאשפוז כפוי במסגרת משפט פלילי? …

עורכי דין | isrlaw

נועם קוריס משרד עורכי דין – עורך דין – עו"ד משרד עורכי דין נ. קוריס ושות’ 077- 7060058 050-7961001 ייעוץ משפטי מקצועי ויסודי בתחומים המסחריים

עורך דין | isrlaw

נועם קוריס משרד עורכי דין – בנק בקשות ופסקי דין 18 אוגוסט 2010 … השופט נ’ הנדל: 1. מונחת בפנינו בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט …

דיני רשת | isrlaw

בלוג עורכי דין נועם קוריס משרד עורכי דין – עורך דין – עו"ד משרד עורכי דין נ. קוריס ושות’ 077-7060058 050-7961001 ייעוץ משפטי מקצועי ויסודי …

משרד עורכי דין | isrlaw

נועם קוריס משרד עורכי דין – בנק בקשות ופסקי דין מאמרי משפט · למה כדאי עורך דין צמוד לעסק בתקופת המשבר הכלכלי? פתח דבר. …
שלום עולם! | isrlaw

נועם קוריס פייסבוק | isrlaw

נועם קוריס | קוריס נועם קוריס משרד עורכי דין – עורך דין – עו"ד משרד עורכי דין נ. קוריס ושות’ 077-7060058 050-7961001 ייעוץ משפטי מקצועי …
אוקטובר | 2010 | isrlaw

kuris.co.il | קוריס פרסומות והטרדות בדואר אלקטרוני/ נועם קוריס ושות’, משרד עורכי דין התקדמות המדיה בעידן האינטרנט מותירה את התיקונים החדשים …
admin | isrlaw

kuris.co.il | קוריס פרסומות והטרדות בדואר אלקטרוני/ נועם קוריס ושות’, משרד עורכי דין התקדמות המדיה בעידן האינטרנט מותירה את התיקונים החדשים …

אינטרנט | isrlaw

kuris.co.il | קוריס פרסומות והטרדות בדואר אלקטרוני/ נועם קוריס ושות’, משרד עורכי דין התקדמות המדיה בעידן האינטרנט מותירה את התיקונים החדשים …

רשת | isrlaw

נועם קוריס | קוריס נועם קוריס משרד עורכי דין – עורך דין – עו"ד משרד עורכי דין נ. קוריס ושות’ 077-7060058 050-7961001 ייעוץ משפטי מקצועי …

בלוגים | isrlaw

kuris.co.il | קוריס פרסומות והטרדות בדואר אלקטרוני/ נועם קוריס ושות’, משרד עורכי דין התקדמות המדיה בעידן האינטרנט מותירה את התיקונים החדשים …

כללי | isrlaw

kuris.co.il | קוריס פרסומות והטרדות בדואר אלקטרוני/ נועם קוריס ושות’, משרד עורכי דין התקדמות המדיה בעידן האינטרנט מותירה את התיקונים החדשים …

משרד עורכי דין נ. קוריס ושות’ 077-7060058 050-7961001 ייעוץ משפטי מקצועי ויסודי בתחומים המסחריים, ציבוריים והאזרחיים.
נועם קוריס משרד עורכי דין – ייעוץ משפטי עורך דין

פנייה לעו"ד לצורך ייעוץ משפטי טלפוני או באמצעות פגישה במגוון נושאים ותחומים.

החלפת קישורים עורך דין

אנא בחר את האופן בו תרצה שהקישור יופיע באתרך (אתרים הקשורים לתחום המשפט בלבד) והעתק את קטע הקוד המתאים. אם בחרת להשתמש בתמונה כקישור העתק אותה תחילת תחת …
כתבה מידיעות אחרונות

עו"ד – אתר הבית. פסיקה נוספת בנושא הרמת מסך : 950 949 948 947 946 945 944 943 942 941 940. פסיקה נוספת בלשון הרע : 1000 999 998 997 996 995 994 993 992 991 …

חוזים אחידים – נועם קוריס משרד עורכי דין – בנק בקשות ופסקי דין

… דין לשון הרע זכויות יוצרים פיצויי פיטורין עו"ד תקנון גילוי נאות הוצאה לפועל תביעה ייצוגית gurl shi תקשורת בית משפט גביית חובות פשיטת רגל. ִ. מאמרי משפט …

בנק בקשות ופסקי – נועם קוריס משרד עורכי דין – בנק בקשות ופסקי דין

9 אוגוסט 2010 … השופט א’ גרוניס: 1. לפנינו עתירה לביטול פסקי דין של בתי הדין הרבניים שדחו תביעות של העותר נגד המשיבה 3 (להלן – המשיבה). …

לא על החופש לבדו – נועם קוריס משרד עורכי דין – בנק בקשות ופסקי דין

בעולם הקיברנטי ניתן למצוא מגוון עצום של מידע, ציבורי ופרטי, גלוי וחסוי, שפת אדם ושפת מחשב, טקסטואלי, גרפי, צלילי וכיו"ב. מידע זה, בדרך כלל, מקודד, מתורגם, …

נועם קוריס משרד עורכי דין – עו"ד

4 יוני 2008 … התובעת : במרום הפקות 2004 בע"מ. מרח’ קרליבך 18, תל אביב, ת.ד. 20506, מיקוד 61204. על-ידי באי כוחם עו"ד נועם קוריס ו/או …

בנק בקשות ופסקי – נועם קוריס משרד עורכי דין – בנק בקשות ופסקי דין

10 אוגוסט 2010 … השופט ע’ פוגלמן: ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בבאר-שבע (כב’ השופטים ר’ יפה כץ, ו’ מרוז וא’ ואגו) אשר הרשיע את המערער פה אחד בעבירה …

רשימת עורכי דין – עו"ד- ישראל

עורכי דין – עמוד הבית · אינדקס עורכי דין · רשימת עורכי דין · עורכי דין ברו – ברי · עורכת דין רבקה ברוקס רוטשילד 34 , ראשון לציון 75267, 9641077 -03 …
הסרת תוצאות מחיפוש זה. הסתר אותן

טוען…

נועם קוריס משרד עורכי דין – עו"ד

עורכי דין – עמוד הבית · רשימת עורכי דין · עורכי דין אב -אב · עו"ד אשראף אבו ענזה קרן היסוד 25/10 , באר שבע 84896, 6651973 -08 …
רשימת עורכי דין – עו"ד- ישראל

עורכי דין – עמוד הבית · אינדקס עורכי דין · רשימת עורכי דין · עורכי דין ברג – ברו. עו"ד ערן ברדריאן בצראווי בצלאל 26 , ירושלים 97544, 6566680 -02 …

רשימת עורכי דין – עו"ד- ישראל

עורכי דין – עמוד הבית · אינדקס עורכי דין · רשימת עורכי דין · עורכי דין בא – בה. עו"ד אביבה באומל הפלמ"ח 10 , רעננה 43414, 7400450 -09 …

68 – נועם קוריס משרד עורכי דין – בנק בקשות ופסקי דין

הטענות המשפטיות לגבי המצב המשפטי הנכון בעניין נטל ההוכחה של זיוף: טועה ומטעה התובע בנסיונו לטעון כי הנטל של הוכחה על ידי חוות דעת גרפולוג על כתפי קורבן של …

בנק בקשות ופסקי – נועם קוריס משרד עורכי דין – בנק בקשות ופסקי דין

המערער הורשע במסגרת הסדר טיעון בעבירות של סיוע לאינוס קטינה שטרם מלאו לה 16 שנים בניגוד לסעיף 345(ב)(1) בנסיבות של סעיף 345(א)(1) + סעיף 31 לחוק העונשין, …

תקיפה – סעיף 23 – נועם קוריס משרד עורכי דין – בנק בקשות ופסקי דין

… דין לשון הרע זכויות יוצרים פיצויי פיטורין עו"ד תקנון גילוי נאות הוצאה לפועל תביעה ייצוגית gurl shi תקשורת בית משפט גביית חובות פשיטת רגל. ִ. מאמרי משפט …

נועם קוריס משרד עורכי דין – בנק בקשות ופסקי דין

10 אוגוסט 2010 … זוהי בקשה למתן רשות ערעור על החלטתו של בית-המשפט המחוזי מרכז (כבוד השופט א’ יעקב) מיום 28.10.2009, בגדרה נדחתה בקשת המבקשת לביטול פסק-דין …

נועם קוריס משרד עורכי דין – בנק בקשות ופסקי דין

עורך דין – אינדקס חוקים – לשירות עורכי דין ולשירות הציבור. חוק הרשויות המקומיות (בחירות), התשכ"ה-19651. פרק א’: הוראות-יסוד. הגדרות [תיקונים: התשכ"ו, ...

נועם קוריס משרד עורכי דין - בנק בקשות ופסקי דין

לכאורה, יש 9 מקרים אך יש צמצום וישנה הרחבה. הצמצום הוא שבעצם חוזים בלתי מוסריים, הפסיקה קבעה שזו איננה קטגוריה שעומדת בפני עצמה, אלא זו תת קטגוריה שעומדת ...

רשימת עורכי דין - עו"ד- ישראל

עורכי דין - עמוד הבית · אינדקס עורכי דין · רשימת עורכי דין · עורכי דין בת - ג'מ. עו"ד אהד בתרון הברזל 3 , תל אביב-יפו 69710, 6449490 -03 ...

תוכן החוזה - נועם קוריס משרד עורכי דין - בנק בקשות ופסקי דין

... דין לשון הרע זכויות יוצרים פיצויי פיטורין עו"ד תקנון גילוי נאות הוצאה לפועל תביעה ייצוגית gurl shi תקשורת בית משפט גביית חובות פשיטת רגל. ִ. מאמרי משפט ...
רשימת עורכי דין - עו"ד- ישראל

עורכי דין - עמוד הבית · אינדקס עורכי דין · רשימת עורכי דין · עורכי דין אמ - אפ · עורך דין איתי אמיר שחף 11 , הוד השרון 45351, 7403349 -09 ...

נועם קוריס משרד עורכי דין - בנק בקשות ופסקי דין

ה ס כ ם ע ב ו ד ה. שנערך ונחתם בתל אביב, היום ______ לחודש ______ 2007,. - ב י ן -. סססססססססססססס. (להלן: "המעסיק") ...

בנק בקשות ופסקי - נועם קוריס משרד עורכי דין - בנק בקשות ופסקי דין

23 אוגוסט 2010 ... השופטת מ' נאור: לפנינו בקשת רשות ערעור והחלטנו לדון בה כבערעור. חברת ע.ס.ם. שירותים ותברואה בע"מ (להלן: המערערת) הגישה בקשה לבית המשפט ...

נועם קוריס משרד עורכי דין - עו"ד

זכויות האדם בישראל מאת: עו''ד נ. קוריס. הסקירה הקצרה של זכויות עורכי הדין בישראל, חודרת במהרה למעמקי חברה ושלטון, עת הזכות לייצוג ולהגנת האדם מפני הרשויות ...

אכיפה - נועם קוריס משרד עורכי דין - בנק בקשות ופסקי דין

... דין לשון הרע זכויות יוצרים פיצויי פיטורין עו"ד תקנון גילוי נאות הוצאה לפועל תביעה ייצוגית gurl shi תקשורת בית משפט גביית חובות פשיטת רגל. ִ. מאמרי משפט ...

נועם קוריס משרד עורכי דין - בנק בקשות ופסקי דין

... דין לשון הרע זכויות יוצרים פיצויי פיטורין עו"ד תקנון גילוי נאות הוצאה לפועל תביעה ייצוגית gurl shi תקשורת בית משפט גביית חובות פשיטת רגל. ִ. מאמרי משפט ...

דיני עמותות - נועם קוריס משרד עורכי דין - בנק בקשות ופסקי דין

חוות דעת משפטית. חוקיות הליך הבחירות ליושב ראש אגודת הסטודנטים של אוניברסיטת דרבי בישראל והמל"א ע.ר.580431773. נתבקשנו לחוות דעתנו לעניין חוקיות בחירת יושב ...

רשימת עורכי דין - עו"ד- ישראל

עורכי דין - עמוד הבית · אינדקס עורכי דין · רשימת עורכי דין · עורכי דין ברי - ברנ עורכת דין לינדה ברייר 5903/3 , נצרת 16000, 6563597 -04 ...

חוק השכירות והשאילה , התשל"א-1971 - נועם קוריס משרד עורכי דין ...

עורך דין - אינדקס חוקים - לשירות עורכי דין ולשירות הציבור. חוק השכירות והשאילה , התשל"א-1971 1 www.kurislaw.com פרק א': שכירות סימן א': הוראות כלליות ...

הסרת תוצאות מחיפוש זה. הסתר אותןרשימת עורכי דין - עו"ד- ישראל

עורכי דין - עמוד הבית · רשימת עורכי דין · עורכי דין אג- או · עורך דין מאג'ד אגבאריה אלאדריסי 4 , ירושלים 97200, 5856153 -02 ...

נועם קוריס משרד עורכי דין - דרושים

www.kurislaw.com law aw עורך דין עו"ד דיןwww.kurislaw.com law עורך דין עו"ד דיןwww.kurislaw.com law עורך דין עו"ד דיןwww.kurislaw.com law עורך דין עו"ד ...

64 - נועם קוריס משרד עורכי דין - בנק בקשות ופסקי דין

סמכויות שוטר בביצוע צו הבאה או צו מאסר [תיקון התשנ"ד (מס' 2)] 74יח. (א) שוטר המבצע צו הבאה או צו מאסר רשאי, לשם כך, להיכנס לכל בית או מקום שיש לו חשד סביר …

תום לב בביצוע – סעיף 39 – נועם קוריס משרד עורכי דין – בנק בקשות …

… דין לשון הרע זכויות יוצרים פיצויי פיטורין עו"ד תקנון גילוי נאות הוצאה לפועל תביעה ייצוגית gurl shi תקשורת בית משפט גביית חובות פשיטת רגל. ִ. מאמרי משפט …

חוק הגנת הפרטיות , התשמ"א-1981 – נועם קוריס משרד עורכי דין – בנק …

עורך דין – אינדקס חוקים – לשירות עורכי דין ולשירות הציבור. חוק הגנת הפרטיות , התשמ"א-1981 1 פרק א’: פגיעה בפרטיות איסור הפגיעה בפרטיות …

87 – נועם קוריס משרד עורכי דין – בנק בקשות ופסקי דין

חוזה. שנערך ונחתם בתל-אביב ביום ______ לחודש נובמבר 2004 …

רשימת עורכי דין – עו"ד- ישראל

ארז פרסי, עורך דין. משרד נועם קוריס ושות’, עורכי דין

התקדמות המדיה בעידן האינטרנט מותירה את התיקונים החדשים לחוק התקשורת ללא הכרעות תקדימיות משמעותיות לעת עתה, בעניין הפצת הודעות ללא הסכמת הנמענים באמצעות רשת האינטרנט.

קשת ההודעות האפשרית שתגיע להכרעת בית המשפט יכול לכלול הודעות לגביהן יקבע שהיו סבירות, הודעות שהיו בלתי נעימות או מסבות אי נוחות, דרך הודעות שיקבע לגביהן שהוו עוולה אזרחית, ואפילו הודעות שהמגיעות לכדי העבירה הפלילית מס’ 30 לחוק התקשורת, אשר שלוש שנות מאסר לצידה.

בע"פ (י-ם) 8995/04 מדינת ישראל נ’ אברגון יוסף (פורסם בנבו) הסביר בית המשפט את עמדתו לעניין הטרדה תוך שתיאר כקולע, את ההסבר הבא:

"הטרדה היא תופעה שקל לזהותה אך קשה להגדירה. לעיתים, אף קשה מאד לתארה במילים. הטעם לכך הוא שהתקשורת בין בני אדם נעשית לא רק באמצעות רעיונות ומסרים המועברים במילים מילים. התקשורת בין בני אדם נעשית באמצעות התנהגויות דקות ולפעמים דקיקות, אשר קשה לתארן במילים, שפת הגוף, העיניים, נעימת הקול, מגע, כאשר אדם נראה עצוב קל להבחין בכך, כאשר אדם נראה שמח, קל לראות זאת על פניו. כאשר אדם נראה מאיים, אנו חשים זאת על עצמנו…"

סעיף 30  לחוק התקשורת מגדיר בין השאר מהי הטרדה ואף קובע כי מדובר בעבירה פלילית:

"המשתמש במיתקן בזק באופן שיש בו כדי לפגוע, להפחיד, להטריד, ליצור חרדה או להרגיז שלא כדין, דינו – מאסר שלוש שנים."

ברעפ 10462/03הלינור הראר נ’ מדינת ישראל התייחס בית המשפט העליון לסעיף 30 לחוק התקשורת ולשאלות העולות ממנו, לגבי הרכיבים הטכניים של תוכן הפניה מהטרדה. בית המשפט שאל עצמו האם תוכן ההודעות עצמן צריך להיות מטריד או האם ניתן להסתפק בעובדה שעצם משלוח ההודעות מהווה הטרדה, בכדי שייקבע שמדובר בעבירה פלילית, לפי ס’ 30 לחוק התקשורת.

בפסק הדין ריסן בית המשפט את חופש הביטוי תוך שמירה על חשיבותו, בקביעה שהטרדת הזולת באמצעות מתקני הבזק אינה יכולה להסתתר תחת חופש הביטוי: "אין חופש הביטוי החופש לרדת לחיי הזולת"

בע"פ 751/90 בלזר נ’ מדינת ישראל, פ"ד מה (4) קבע השופט שמגר, כי "הטרדה כוללת, לצורך ענייננו, כל פניה אל אדם בדיבור או במעשה שיש בו כדי לטרדו ממנוחתו או מעיסוק באותם עניינים שהוא בוחר לו מרצונו. הדבר כולל, בין היתר, פניות טלפוניות המעמיסות על זמנו, צלצול סרק בדלת או בטלפון, מעקבים גלויים או נסתרים, צעידה בעקבות אדם, עריכת משמרות, פניות אליו כדי שישוב ויבחן  טענותיו והאשמותיו, בייחוד בלוית איום מוסווה ששמו או משרתו ייפגעו… שיש בהם כדי להעסיק אדם בעניינים שאינם אלא, כלשון העם, בלבול מוח גרידא". ראו גם קדמי, על הדין בפלילים ב (תשנ"ה), 884″.

בין השאר קבע בית המשפט העליון כי סעיף 30 לחוק מצריך ברמה העקרונית גם מרכיבים תוכניים בכדי ליצור הפחדה וחרדה

הדוגמא הנזכרת לעיל הינה רק חלק ממסכת הטרדות המבוצעות באמצעות "מיתקן בזק" כהגדרתו בחוק התקשורת (בזק ושידורים), תשמ"ב-1982(להלן: "חוק התקשורת").

כך לדוגמא גם מקרים בהם נשלחים מיילים ו/או פקסים מגורמים מסוימים לנמענים עלולים להיחשב כהטרדה על פי סעיף 30 לחוק.

נשאלת השאלה באילו מקרים מדובר בהטרדה ובאילו מקרים מדובר בשליחת דברי פרסומת כהגדרתם בחוק התקשורת כפי שיובהר להלן ("דואר זבל" או "ספאם"), אם בכלל ומה ההבדלים ביניהם על פי הגדרת החוק ומה ההשלכות של עיקרון חופש הביטוי בעניין, בכלל ובפרט.

באותו הדיון ברעפ 10462/03הלינור הראר נ’ מדינת ישראל לעיל, התייחס בית המשפט העליון כאמור לסעיף 30 לחוק התקשורת ודן גם בעניינים נוספים הנובעים ממנו.

בין השאר קבע בית המשפט העליון כי סעיף 30 לחוק מצריך ברמה העקרונית גם מרכיבים תוכניים בכדי ליצור הפחדה וחרדה וכך נאמר בפסק הדין:  

"הדעת נותנת כי את סעיף 30 יש לקרוא כמקשה הרמונית אחת, ובקריאה זו מתייצבת השאלה, הניתן להפחיד, ליצור חרדה אך בהקשר טכני בלבד, או שמא ככלל יצטרפו מרכיבים תוכניים. לא אומר שלא יתכן כלל וכלל להפחיד וליצור חרדה "צורנית" בלבד, כי בוודאי יהיו מקרים מסוימים שבהם יצלצל אדם לזולתו ללא הרף וינתק ואין נאמרות מלים, והזולת יפחד ויחרד. אך האם לכך בלבד כיוון הסעיף? לדידי, התשובה אינה חיובית, ובהיקש, כך לדעתי גם לגבי הרגזה והטרדה."

אולם, יש לציין כי בפסק הדין גם נקבע כי כל מקרה יבחן לגופו ובהחלט יתכנו מקרים בהם יקבע בית המשפט כי מדובר בהפחדה גם ללא מרכיבים תוכניים.

באשר לביאור המונח הטרדה עשה בית המשפט הקשה מסעיפי חוק אחרים בכדי ללמדנו את הפרוש הנכון למונח.

בין השאר השווה בית המשפט את המונח הטרדה המצוי בסעיף 249 לחוק העונשין שעניינו הטרדת עד.

דומה אפוא כי הרשימה לעיל כפי שציין השופט שמגר בפסק הדין לעיל אינה רשימה סגורה ויתכנו גם מקרים נוספים אשר יחשבו כהטרדה.

באשר לשאלת חופש הביטוי קבע בית המשפט, כי אין הטרדת הזולת בטלפון או בפקסימיליה מהווה ביטוי לחופש ביטוי, יש לציין בהקשר זה כי בית המשפט העליון בארה"ב קבע כי זכותו של הפרט לפרטיות בביתו גוברת על זכותו של המטריד לחופש ביטוי, על-פי התיקון הראשון לחוקה.  

אימתי אם כן מדובר בענייננו בעבירה פלילית על פי סעיף 30 לחוק התקשורת או במשלוח דואר זבל על פי סעיף 30א(א)?

כך לשון התיקון לחוק התקשורת אשר עוגן בסעיף 30א(א) ונכנס לתוקפו ביום 01.12.2008:

"הודעה אלקטרונית" – מסר בזק מקודד המועבר ברשת האינטרנט אל נמען או קבוצה של נמענים, וניתן לשמירה ולאחזור בדרך ממוחשבת;

" דבר פרסומת " – מסר המופץ באופן מסחרי, שמטרתו לעודד רכישת מוצר או שירות או לעודד הוצאת כספים בדרך אחרת;

"מפרסם" – מי ששמו או מענו מופיעים בדבר הפרסומת כמען להתקשרות לשם רכישתו של נושא דבר הפרסומת, מי שתוכנו של דבר הפרסומת עשוי לפרסם את עסקיו או לקדם את מטרותיו; או מי שמשווק את נושא דבר הפרסומת בעבור אחר; לעניין זה, לא יראו כמפרסם מי שביצע, בעבור אחר, פעולת שיגור של דבר פרסומת כשירות בזק לפי רישיון כללי, רישיון מיוחד או מכוח היתר כללי, שניתנו לפי חוק זה.

30 א(א)(ב)   לא ישגר מפרסם דבר פרסומת באמצעות פקסימיליה, מערכת חיוג אוטומטי, הודעה אלקטרונית או הודעת מסר קצר, בלא קבלת הסכמה מפורשת מראש של הנמען, בכתב, לרבות בהודעה אלקטרונית או בשיחה מוקלטת; פנייה חד-פעמית מטעם מפרסם לנמען שהוא בית עסק, באחת הדרכים האמורות בסעיף קטן זה, המהווה  הצעה להסכים לקבל דברי פרסומת מטעמו, לא תיחשב הפרה של הוראות סעיף זה.

יש לציין כי משלוח "דואר זבל" בניגוד לסעיף 30 א(א), מהווה אף הוא עבירה פלילית כמו גם בסעיף 30 לחוק התקשורת לעיל.

המחוקק למעשה אינו מפריד בין דבר פרסומת באמצעות פקסימיליה מערכת חיוג אוטומטי, הודעה אלקטרונית או הודעת מסר קצר, אולם המשותף לכולן הינו הצורך בדבר העברת מסר פרסומת המעודד רכישת מוצרים או הוצאת כספים בדרך אחרת, אולם ראוי לציין כי המחוקק בחר שלא להכניס ללשון הסעיף אזכורי מילים כגון "הטרדה" "הפחדה" וכדומה כפי שציין בסעיף 30 ולמעשה ישנה הפרדה ברורה בין השניים.

אם נסכם את האמור לעיל, נגיע למסקנה כי ספק אם בתי המשפט יקבעו כי שליחת "דואר זבל" מהווה גם הטרדה על פי סעיף 30 לחוק התקשורת אולם ברור, כי הגבול בינם הינו דק ולאור העובדה כי כל מקרה יבחן לגופו וכפי שהובהר גם פניות טלפוניות המעמיסות על זמנו של האדם, צלצולי סרק בדלת או בטלפון יחשבו כהטרדה יתכנו בהחלט מקרים גבוליים בהם גם משלוח דואר זבל יתפרש לכל הפחות כהטרדה.

הכותב הנו עורך דין ממשרד עורכי דין נ. קוריס ושות’ העוסק בדיני אינטרנט.

אין האמור מהווה תחליף לייעוץ משפטי.