הרעיון לפוסט הזה נולד מתישהו כשקראתי כתבה יפה על איור וקומיקס, ששילבה בתוכה ראיון עם המאייר הישראלי המוכר בתחומו בעולם תומר חנוכה. כידוע, קומיקס זה שיק רציני, ככה שגם למי שלא קורא אותו הוא בא גם בהדפסים על חולצות או בדברים הקטנים שבחיים, כמו בזוקה. באותה כתבה, באחת הפסקאות מתוארות חוויות הילדות של חנוכה, ותוך כדי הקריאה נזכרתי בכל מיני דברים שלמדנו בלימודי התקשורת על צילום וקולנוע, ואפילו על זיכרון אישי ולאומי. זה היה השלב שבו התהווה הרעיון לפוסט הזה, שנולד בעצם מתוך אותה ההרגשה שבקריאה.
באותה כתבת-ראיון, הגיבורים הם בעצם שני אחים, כשאח אחד הוא גם הכתב שמראיין את האח השני. הרעיון המרכזי בגדול הוא, שדרך הבדיקה איך תומר הפך לאחד המאיירים הבולטים ביותר בארה"ב זמן שאסף הפך לכתב, אסף מספר על הרבה דברים מן העבר המשותף כמו הילדות בישראל וחוברות שקיבלו מהדודים מאמריקה וצרפת שהשפיעו על סגנון האיור, זיכרונות יפים ומעניינים לא פחות מהקומיקס עצמו.
טוויסט זמני בעלילת הפוסט יוקדש לטובת הזיכרון הקולקטיבי שלנו כסטודנטים לתקשורת מקורסי חובה שונים, בזכותו אפשר יהיה להזכיר את החוקר שלמה זנד. נחמד לגלות שאפילו שעבר הזמן מאז שקראנו אותו אי-שם בשנה א', יש הרבה דברים נחמדים ומעניינים במה שהוא אומר. שלמה זנד מראה שאפשר להבין הרבה דברים מהקולנוע לגבי רוח התקופה שבה הוא נעשה, ולא רק הקולנוע הדוקומנטרי. לכן אפילו חקר ההיסטוריה מכיר בקולנוע ככלי נהדר למחקר והבנה. גם האומנות מכירה באיורים וכרזות ככלי שמלמד גם על היוצר וגם על רוח התקופה: מה היו מוקדי העניין, מה נתפס היה כאופנתי בתחומי החיים השונים, כמו גם על מה היה מקובל יותר או פחות, או סתם שובב באופן חינני.
אז בנקודה בה תמונות נעות או פוסטרים מהווים כלי מעניין שאפשר ללמוד ממנו, גם קומיקס כאמצעי תקשורת חזותית הוא כזה. אפילו בארץ בשנים שאחרי מלחמת יום כיפור, הקומיקס 'חולות אדומים' שהיה יחיד מסוגו, שיקף בתוכו ביטויים תרבותיים ופוליטיים בהתאמה, ככה שאפשר ללמוד ולהבין מתוכו הרבה על החוויה של המאייר ועל אופי החיים בארץ אז.
אחרי שהצגתי את חלקי הפאזל, התמונה השלימה היא בעצם אותו הקומיקס, שבמקרה זה צויר על ידי תומר חנוכה. חנוכה הוא מאייר גדול בארה"ב, כזה שהיצירה שלו מגיעה להרבה אנשים, ויש שאפילו מחליפים את החוברות שהוא מאייר, למי שחובב קומיקס מושבע. בעוד כמה שנים ולא חייב שבעוד הרבה, חוקרים יבדקו כל מיני דברים על רוח התקופה בארה"ב, דרך כל דבר שיש בו ביטויים והשפעות, ואחד מהחוקרים או החוקרות היותר המגניבים, יעשו את זה דרך קומיקס. גם דרך הקומיקס של תומר. המחקר הזה של רוח התקופה ידון וגם יבטא את צורת האיור המיוחדת של תומר, שמשקפת בתוכה גם את החוויה שלו- זיכרונות, רגשות והתפתחות, ומתבטאת באיורים. וככה בעצם הביטוי האישי של תומר יהפוך לחלק במחקר, ולא רק עבור חובבי הקומיקס המושבעים, אלא גם כחלק חשוב, מעניין ויפה מהזיכרון הלאומי.
חג שמח ומהנה.
