אני כבר לא בתול פשע – כמובן שאסור לי לצעוק את זה על מערכת כריזה, אבל אתם מבינים למה אני מתכוון… אפשר להגיד שמגיע לי להיענש על מה שעשיתי גם אם המעשה לא בוצע בלב שלם ומתוך נסיבות מוצדקות לכאורה. אני מתחיל להישמע כמו עו"ד בבית משפט בדיון שיערך עלי. אני דיי בטוח שאחרי שהבנתם שפרצתי בסופו של דבר לבית ההוא, מעניין אתכם לא פחות אם גנבתי ומה לקחתי.
אז בואו נסגור את העניין הזה כבר עכשיו. רשימת המצאי כללה טבעת כסף שמצאתי על השידה וקצת כסף מזומן שהיה בתוך כד בפינת האוכל. לוזר? טיפש? חכם? לא יודע. אבל זו פריצה ראשונה שלי. לא היה שם שום גדר אלקטרונית, כך שלא הייתי לחוץ בזמן, אני מניח שיכלתי לחפש יותר בדקדקנות ולצאת משם עם שלל גדול יותר. אבל פחדתי. פחדתי למצוא, פחדתי להיגרר לזה, להתעלם מהזמן ומיתר הסיכונים.
יצאתי משם מהר. לא הסתכלי לאחור, ווידאתי שאין אף אחד בטווח קרוב ויצאתי כאורח שבאתי. ועם כל הזהירות הזו והלבטים הרבים, הייתי בטוח שאיכשהו אתפס. היום, כשאני מסתובב ליד הבית הזה, אני מסתכל עליו ותוהה מה עבר על אלו שגרים בו. רמז עבה מאוד קיבלתי ממצלמת האבטחה הביתית שהותקנה מעל דלת הכניסה כבמעיין בקרת כניסה לאורחים בלתי צפויים כמוני. אני לא יודע אם ישנה מצלמת אבטחה ביתית נוספת מאחורה או בתוך הבית, אבל זה כבר לא ישנה לי. אני יודע שגרמתי נזק. שעברתי על החוק.
מאז אותו בית ואותה פריצה, נכנסתי לעוד ארבעה בתים. אחד מהם היה מקרה קרוב מאוד להיתפס. הוא היה מאובטח מכל הכיוונים כמעט, אבל הוא הציב לי אתגר עקב המחשבה על מה שמחכה לי בפנים. בכל מקרה, התקנת מצלמות אבטחה יכולה בהחלט לעשות את שלה ולהרתיע וגם לתפוס אותי בסיטואציות מסוימות. אבל עד אז, אני כרגע בחופש. כל העסק הזה קצת עבר את הגבול ולא רציתי להפוך את הפריצה למכונה שתניע אותי בבוקר. כי בסופו של דבר היא ריקה מתוכן ואני שודד את עצמי מחיי.
מה שרציתי סה"כ להעביר כאן הוא לא רק את חיי הפורץ, כי לא באמת חייתי חיים כאלו, אלא לנסות למנוע מאנשים כמוני לעשות את מה שעשיתי כדי שאתם וגם אני לא נסתובב ברחובות פנים מול פנים ונזהה אולי אחד את השני מצילומי משפחה וצילומי מצלמות אבטחה. הפשע לא משתלם, אבל להתקין מצלמות אבטחה כנראה שכן. כי הנה, אני כבר לא נמצא במקום ההוא. וזה אולי השלל האמיתי שלי.